דוד המלך יוצא למלחמה, הוא חוזר חזרה עם 600 החיילים הגברים שלו, והוא מגלה משבר מטורף, העמלקים זיהו שלא נשארו שומרים בעיר, זיהו שאין אף אחד שיגן על הנשים, ופשוט שרפו את העיר צקלג, לקחו את כל הנשים, הילדים, הילדות וחטפו אותם,
בלשון הרחוב, דוד המלך מקבל 'שפכטל' מכל הסביבה. "ויבוא דוד ואנשיו אל העיר והנה שרופה באש, ונשיהם ובניהם ובנותיהם נשבו, וישא דוד והעם אשר אתו את קולם ויבכו, עד אשר אין בהם כח לבכות", תקשיבו טוב, דוד המלך, עם כל הגברים שאיתו בוכים בכי של התפרקות. אומר הפסוק, "ושתי נשי דוד נשבו, אחינועם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי", ואז, לא רק שהוא מתמודד עם משבר מטורף – אין מי שתומך בו, אין מי שמחזק אותו, "ותצר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו", 600 גברים לפחות רוצים לסקול אותו.
ואז יש פה ארבע מילים, שמשנות את כל התמונה. וזה הדבר שבו אנחנו צריכים להתחזק בזמן משבר. אחרי שמכירים במשבר, אחרי שמכירים ברגש, מגיע השלב של חיפוש המשמעות. פירוש הדבר, המשבר הזה יכול להוביל אותי לשינוי. המשבר הוא קשה ונורא, אבל אני רוצה לחפש דברים חיוביים, פוטנציאליים, שיכולים לצאת מהמשבר הזה. אולי אני יכול ללמוד משהו, אולי אני אשנה משהו, אולי אני אשתפר במשהו. הפסוק אומר ארבע מילים, שמשנות את כל התמונה: "ויתחזק דוד בה' אלוקיו".
עוד באתר:
אחרי הגל הראשוני של המשבר, כשכולם נגדו, הכל סוגר עליו, מה עושה דוד? "ויתחזק דוד בה' אלוקיו". ואז, הוא בעצם כותב, לא יודע אם באותו שנייה, אבל הוא כותב את המזמור בתהילים, של לדוד ה' אורי וישעי, והוא כותב, אם תחנה עליי מחנה, כלומר, אם העמלקים עכשיו סוגרים עליי, לא יירא ליבי. עכשיו הוא מחליף כבר, זה לא פחד, אני מחליף את הפחד באומץ. אני מחליף את הפחד בכעס כלפי העמלקים. אם תקום עליי מלחמה של, בזאת אני בוטח. אני בוטח שהקב"ה ישמע בקולי, ואז – קווה אל ה', חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה'. זה המזמור שאנחנו אומרים בתקופה הזאת.
האזינו לקטע המלא מתוך התוכנית 'השראה יומית' בקול חי, בהגשת הרב יצחק פנגר:
