
חינוך למתמודדים – כיצד ניתן לחנך ללא מילים מיותרות. היכן שנגמרות המילים מתחילה הצעקה. ומתי זוכים לישועה.
הגישה לנער בסיכון או במילים יותר יפות נוער מאתגר, מורכבת ומאתגרת יותר מההגדרה כשלעצמה, בפיהם טענה אחת: אתם לא מבינים אותי. כיצד ניתן לגשת ולשוחח אל ועל ליבו של נער פורק עול ומסגרת?
שני ערוצי תקשורת לנפש האנושית, המילים והצעקה: המילים מורכבות מגשמיות ורוחניות, הקול הוא רוחני ופנימי, אך חיתוך השפתיים שיוצר מילים של דיבור הוא גשמי וגופני, שהרי המילים נעשות על ידי השפתיים של גוף האדם.
עוד באתר:
לעומת זאת הצעקה היא כולה רוחנית, יש בה בצעקה שלימות פנימיות, טהורה וזכה כזאת שבלתי ניתן לגמד אותה בדפוס המלל שדורש מילים ברורות וגבוליות, לכן הצעקה ביהדות מסמלת על שלמות.
זו בדיוק שורש מצוות תקיעת שופר: קול התקיעה הוא צעקה פנימית משורש הטוב של האדם, הצעקה היא הרצון האמיתי ללא ערבוב ובלבול של המילים שמורכבות מהרצון החומרי ותוספי מחשבות ותשוקות של האדם.
היכן שנגמרות המילים מתחילה הצעקה, כפי שנאמר על בני ישראל בגלות מצרים "ותעל שוועתם אל ה'", כאשר אין כח להתפלל ויש רק כח צעקה שמבטא מציאות מורכבת שבלתי ניתן לתאר במילים, הקדוש ברוך הוא מושיע.
עד כאן הבנו את משמעות המילים וכח הצעקה, אך יש משהו שלישי: צעקה שאי אפשר לצעוק אותה, כאב ללא שם, צעקה בלי יכולת ביטוי, ודווקא היא המעולה ביותר.
"צעקה הנערה ואין מושיע לה" התורה אומרת כי הנערה צעקה בשדה אבל אנחנו לא שמענו, את הצעקה הפנימית זאת שלא ניתן לשמוע לא שמענו.
וכן בחטא נערה המאורשה בתוך העיר הורגים את שניהם: "על דבר אשר לא צעקה בעיר" יש בה כח פנימי של צעקה שהיה צריכה לעורר אותו, ואם היה אכפת לה מהחטא בעולם פנימי שלה, הקדוש ברוך הוא היה מושיע אותה הגם שלא הצליחה להביא את הצעקה לידי מימוש.
הצעקה היא לא טון גבוה, אלא חיבור לשלמות הפנימית שלנו, למקום בו אנחנו רוצים להיות תמיד, לרצון הראשוני, לעשות את רצון ה'.

פרשת כי תצא מלמדת אותנו שבשביל להבין נפש של אדם אחר או להבין את הנפש של עצמנו צריך להסתכל במבט פנימי עמוק וכולל, בלתי אפשרי לגשת לאדם רק דרך ערוץ הדיבור והמילים.
שפוגשים נער מתמודד בחוץ או בתוך עצמנו, אנחנו צריכים להקשיב לצעקה הפנימית שלו.
מבוסס על פי משנתו של השפת אמת לפרשת כי תצא. זה לשון שפת אמת פרשת כי תצא:
"בפסוק צעקה הנערה כו' מוכח שכל שיכול להנצל ע"י צעקה מיחשב רצון והקב"ה שומע תפלת כל פה. ואף שנראה לפעמים שא"י לצעוק. מ"מ אם האדם מוכן לצעוק בכל לבו ע"ז נאמר טרם יקראו כו'. ואדרבא צעקה זו נשמעת יותר. וחז"ל אמרו שקול פרידת הנשמה מגוף הולכת מסוף העולם כו'.
והטעם נראה כיוון שממאן בזה בכל כחו ורוצה לצעוק ואינו יכול. עי"ז הצעקה הולכת בכל מקום. כי כשיכול לצעוק הקול פוסק. אבל הצעקה שהוא בכח ולא נכנס
בפועל. נשמעת בכ"מ. כי הרצון לצעוק בכל מקום. וכ"כ אבן מקיר תזעק כו' אף שלא שייך צעקה מכל זה נשמע כי המיאון בדבר הוא נחשב לצעקה כנ"ל.
ורמב"ן ז"ל הקשה אם לא היה לנערה שכל לצעוק למה תמות. אבל הקב"ה נותן שכל למי שמוכן לצעקה כנ"ל. ואף בשדה נאמר אין לנערה חטא מות מכלל שנחשב לחטא עכ"פ מה שלא זכתה לזה".
שבת שלום ומבורך!