במהלך שמחת השבע הברכות לבתו של ראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל, שהתקיימה בעיר בני ברק, בה היה אמור להשתתף מרן הגרמ"צ בגרגמן, אלא שמחמת בריאותו נבצר הדבר ממנו, שיגר ראש הישיבה מכתב ברכה מיוחד לבעל השמחה ראש ישיבת מיר, בו הוא מפליג בגודל חשיבות קיומה של ישיבת מיר לכלל ישראל.
המכתב המלא: "לכבוד ידידי עוז, ראש הישיבה דישיבת מיר, הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה פינקל שליט"א ולכל הנלווים עליו".
"עז חפצי ונבצר הדבר ממני, מחמת שאיני בקו הבריאות, להשתתף עמכם בשמחה במעונכם, בנישואי הבת תחי' למזל טוב. וביחוד להביע יקר וגדולה, למנחילי ומוסרי תורה בטהרתה, בהמשך העמדת ופריחת מרכז התורה הגדול, ישיבת מיר המעטירה, ועדרי בניה ולומדיה, שכל עולם התורה חייב לה בהכרת טובה לאין ערוך, ולהיות דורש בטובת קיומה כל הימים".
עוד באתר:
ומסיים ראש הישיבה: "ברכתי מעומק הלב למעכ"ת הרמה שליט"א וב"ב שיחי', לרוב שמחה ונחת דקדושה מבנין הבית הזה, ומכל יו"ח לתפארת כרם בית ישראל. ותזכו להמשיך בהרבצת תורה ויראה והעמדת תלמידים, להוסיף בהרחבת גבולות נחלת אבות נ"ע, מתוך בריות גופא ונהורא מעליא. ונזכה בקרוב לאור חדש על ציון תאיר והיתה לה' המלוכה. הכו"ח בידידות".
במהלך הביקור של ראש ישיבת מיר הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה פינקל במעונו של מרן הגרמ"צ ברגמן, סיפר מרן לראש ישיבת מיר: "בעת שאני התחתנתי הגיע הראש ישיבה ר' לייזר יהודה זצ"ל להשתתף בחתונה, אני הייתי נכנס אליו הרבה לדבר איתו בלימוד. אי אפשר לתאר את אהבת תורה שהיתה לו. באותו הזמן שהוא הגיע לחתונה אני בחדר הייחוד, ור' לייזר יהודה רצה מאוד לשמוע את השטיקל' תורה שהכנתי להגיד בחתונה. אלא שהשעה הדחוקה הצריכה אותו לצאת מן המקום ולא היה בידו השהות להמתין עד לסעודת החתונה".
"ר' לייזר יהודה ביקש שיקראו לי מחדר הייחוד. וכשיצאתי מיד הוא ביקש ממני סליחה ואמר לי: 'אני מוכרח ללכת עכשיו, אבל בוודאי הכנת שטיקל' תורה לומר בסעודה, אני רוצה לשמוע ממך בקצרה את תמצית הדברים'".
עוד סיפר מרן ראש הישיבה, "גם עם הדירה שלי אחרי החתונה, היה מעשה שלם. כשמו"ח הראש ישיבה מרן הרב שך זצ"ל היה צריך לתת כסף לדירה, ומאיפה היה לו את הכסף לזה? אז הסיפור היה כך: חמותי הרבנית גוטל ע"ה היא היתה עובדת ברוקחות וכ"אחות". וכך היא היתה מפרנסת את הבית. ומה שנשאר לה מהכסף, מה שלא היו צריכים לזה, שהם היו מסתפקים במועט ובצמצום גדול, היא הייתה מפקידה למשמרת אצל הראש ישיבה רבי אליעזר יוד'ל זצ"ל. כדי שישתמש בו לצרכי ישיבת מיר, עד שהיא תזדקק לו. כנגד סכום הכסף, היה רבי לייזר יוד'ל מעביר לידיה פתק ששימש כקבלה. בכל פעם שהביאה סכום כסף נוסף: הוסיף וכתב את הסכום על אותו פתק. במשך הזמן, ה"החוב" הגיע לכדי סכום נכבד. והרבנית התייחסה לפקדון הזה כמו אל תכנית חסכון. די שבבא הזמן הם יוכלו לקנות דירה לבת שלהם (הרבנית ברגמן תחי').
ובאמת כאשר התחתנו, הסכום המופקד הגיע לכדי 1900 לירות, שהספיק לדירה של פוניבז' בבני ברק. אז חמותי הלכה לרבי לייזר יוד'ל לבקש את הכסף בשביל לקנות את הדירה. אולם ר' לייזר יוד'ל בחכמתו ענה לה: "תשאירי לי את הכסף. ואני כבר אסתדר עם הרב מפוניבז'". ובאמת כך היה, הכסף אמנם לא הוחזר לחמותי, אולם הרב מפוניבז' נתן דירה. הוא "הסתדר" עם ר' לייזר יוד'ל.
