
"אנחנו עדיין בצעדים הראשונים של תחילת השנה" אומרת אמא מאיר, "יש הרבה שההתחלה עדיין קשה להם. אני רוצה לתת טיפ שיעזור לילדים ולנערים שעוד קשה להם, וגם להורים שקשה להם מאוד. לעיתים הילד עוד בוכה בכניסה לגן, או קצת עצוב בכניסה לבית הספר, ואז לפעמים מתגנבת שאולי אנחנו הבעיה, כי כולם מסביבנו כבר רגועים".
"לפעמים גם הגננת, המורה או היועץ אומרים: אולי זו בעיה רגשית. ואנחנו מנסים לומר לילד שצריך להתגבר ולהפסיק לבכות, אבל המילים האלו הכי מחבלות, כי הקושי של הילד נשאר, ואפילו מתעצם. כי בנוסף לזה שהילד מתגעגע, הוא גם מפחד, וחושב שהוא מוזר או שיש לו בעיה, הוא מרגיש לבד, ואף אחד לא מבין אותו".
עוד באתר:
"אז הדבר הראשון שצריך לעשות, הוא לנרמל את זה. הקושי של מקום חדש, של סגנון חדש ושל מעבר חדש הוא הגיוני ומובן וצריך להדגיש לילד שזה נורמלי ולגיטימי לחלוטין. נכון, יש כאלה שאצלם זה יותר קליל, אבל זה הגיוני לחלוטין גם אם לא".
אחרי שנתנו לזה לגיטימציה ואפשרנו את זה, אז בפעם הבאה כשהילד חוזר מהגן או מהמוסד, לא נבקש ממנו שמחר כבר לא יבכה ונלחץ עליו. במקום זה נגיד לו: זה בסדר, יכול להיות שמחר אתה עוד תבכה, וגם מחרתיים עוד תבכה, אבל אם מחר תבכה עשר דקות, מחרתיים זה כבר יהיה שבע דקות, ועוד שלושה ימים זה יהיה רק חמש דקות, ולאט לאט זה ילך וירגע".
האזינו לדברים המלאים, מתוך התוכנית 'התעוררות', בהגשת ידידיה מאיר בקול חי: