ניחום אבלים הוא תמיד דבר קשה .המועקה נמצאת באוויר כבר בפתח הבית עוד בטרם נכנסת והבחנת באבלים עגומי הפנים הישובים על שרפרפים. הביטוי 'החיים עצרו מלכת' במובן הפשוט ביותר של המילה מתבצע בדיוק שם בבית אבלים. באחד כזה הייתי אני יושב ומביט בחברי הטוב שאיבד את אביו זצ"ל. הוא ישב בעיניים כבויות מאד. אחותו הגדולה יושבת ליידו ותומכת בו מעט לאחר כמה דקות מבוכת שתיקה פתח חברי וסיפר בקול מרוסק.
"אבא שלי זכרונו לברכה היה חולה רק כמה חודשים ספורים. הוא היה מקבל טיפולים אבל חוזר הביתה לאחר כל טיפול. הרי לפני קצת יותר מחודש הוא ביקר אותי בישיבה" הזכיר לי חברי.
הנהנתי בראשי זכרתי היטב שאבא שלו הגיע לבקר אותו בימי מחלתו. מי שלא ידע לא היה מבחין כי האב חולה מאד. הוא עדיין עמד יציב ודיבר עם בנו ועם הראש ישיבה לסירוגין" וחברי המשיך "לפני כחודש התדרדר המצב מאד הוא נפל בבית רק אני ואימי שתחיה היינו בבית. ניסיתי התקשרנו לאמבולנס והוא נלקח מהר לבית החולים אני לא הלכתי איתו נשארתי באותו זמן להתפלל עליו מהבית.
עוד באתר:
הרופאים אמרו זה אירוע מוחי במשך החודש המצב הלך והחמיר זה התחיל עם פרכוסים קלים עד שאבי הפסיק לדבר כלל. רק לעיתים היה שיפור קל במצב, אבי הפסיק לדבר בכלל ובשבוע שעבר הראש ישיבה התקשר ביקש לקרוא לי אמר שהמצב קריטי אבל אני כבר הבנתי אתה זוכר את הלילה הזה?" זכרתי ועוד איך זכרתי. הראש ישיבה לוקח אותו אט אט במעלה מדרגות לכיוון רכב שחיכה להם .זכרתי את התחושה הקשה של כולנו בישיבה. את מבטינו המרחמים שליוו אותו עד שנעלם הרכב מעיננו.
חברי ניער אותי מהזכרונות ואמר משהו שזעזע אותי והשאיר אותי בהלם מוחלט "אתה מבין? חודש אבא שלי בבית חולים קרוב אלי מרחק חצי שעה נסיעה ואני לא הלכתי לומר שלום, להיפרד, לבקש סליחה" ידעתי שאני עושה טעות אבל השאלה נפלטה מפי בלא מחשבה תחילה. "לא הספקת להיפרד מאבא שלך? לבקש סליחה לומר שלום?" חזרתי כמו הד חלול על דבריו, חברי הנהן בעיניים מזוגגות בדמעות.
דמעות מלאו גם את עיניי כמעט ולא הקשבתי הלאה כמו מתוך ערפל שמעתי את אחותו ישבה לצידו מנחמת ומספרת שאבא מלמל שלום לכולם לפני פטירתו. אבל זה נשמע ניחומים ריקים הבעתו של חברי הייתה מעורפלת ולא מקשיבה פספוס גדול. האם דבר קל הוא? אבא היה קרוב אליו והוא לא הלך לומר שלום.
לא יכלתי שלא להשוות לימים אלו שאבא שלנו נמצא עימנו כאן ממש קרוב נכון 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת' נאמר על כל השנה אבל על ימים אלו נאמר 'דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב' אלו ימים בין כסה לעשור ביום הכיפורים ישנה תפילה מיוחדת שקוראים בה שבעה פעמים את אותו פסוק. אז כביכול עולה הקב"ה מרקיע לרקיע ובמובן מסויים חולפת ההזדמנות להתקרב אליו. זו הזדמנות חיים פשוטו כמשמעו אבא נמצא כאן. מאד קרוב. הרבה פחות מחצי שעה נסיעה. הוא ישנו במרחק נשיאת כפיים אליו, תבקשו סליחה, תדברו איתו.
צאו ותגידו לו שלום.
