"דמות פיקטיבית": טור לערב יום הכיפורים

סדר העבודה שאנו אומרים בתפילות היום הקדוש, אנחנו מאריכים במעשה כהן גדול בעבודת שני השעירים: הגורל, הוידוי, שחיטת שעיר לה' והזאת דמו, הליכת השעיר לעזאזל להר, ושילוחו משם, תופס מקום של כבוד כחלק מסדר התפילה.

מה יש בשעיר לה' ובשעיר לעזאזאל שכה משמעותי גם לעבודת התשובה שלנו ואנו מזכירים זאת באריכות גם בזמן שאין בית המקדש קיים?

כמעט כל אדם נמצא במשבר זהות רוחני ונפשי, הרצונות התשוקות והמאווים סותרים זה את זה, והופכים אותנו לרסיסי אדם, מה שגורם לתחושה שהאדם לא מצליח להיות סגור על עצמו: "אני לא שם", "הלוואי ולא הייתי עושה את זה", "הגבתי בצורה לא נכונה", "זה לא אני", אומר אדם לעצמו לאחר מעשה וחש חוסר יציבות.

עוד באתר:

בשיחה עם טוקר

התיעוד הויראלי של אבי אילסון מתופף • זה הסיפור

מנחם טוקר

עשה הכל לבד

מרחוק • רולי אזרחי בסינגל חדש

אליעזר חסיד

צפו

"לא ממצמץ": בן גביר הגיע לכפר בפעם השלישית

שמעון כץ

המחאות באיראן

ההפגנות נכנסות ליום ה-4: המשטר הודיע על השבתה

שמעון כץ

פעם בשנה ניתן לאדם הזדמנות לקבוע מהו הרצון האמיתי, ביום כיפור יכול כל יהודי לקבוע 'מי אני' מה הרצון שלי, להיכן אני שואף ומה אני מעוניין שייצג את דמותי.

שני  השעירים שווים ב'קול מראה קומה ודמים', הדמיון בין שני השעירים מסמל את מעשיו השונים של האדם בהתגלמות שתי רצונות, הרצון הטוב והרצון הרע, בדמות של אדם אחד, שני שעירים-שני רצונות, אך הדמיון ביניהם מסמל את שתי הרצונות והמעשים בדמות אדם אחד.

ביום הכיפורים הקב"ה נותן לנו הזדמנות להשיל מעלינו את הדמות המשנית שאנחנו לא רוצים בה ולהעמיסה על השעיר לעזאזל, זה שנשלח אל ארץ גזירה ואיננו מעוניינים בקיומם כפי שאיננו מעוניינים ברצונות ובמעשים הרעים, אותם פיתה אותנו היצר הרע במשך השנה כולה.

לעומת זאת השעיר לה' שמסמל את הדמות האמיתית שלנו, שוחטים ומזים את דמו בנקודה הכי קדושה שיש אל עבר קדש הקדשים, לשם מגיע הרצון הפנימי העמוק של האדם ולשם כל יהודי רוצה להיות מחובר בעבותות של אהבה.

זוהי גם תפילת 'כל נדרי' הנאמרת בהתרגשות וברוממות בליל התקדש הלילה הכי קדוש בשנה. ה'נדר' מסמל את כח ה'רצון' את תשוקות הנפש, הרצונות המקובעים הרי הם כנדרים וחרמים, בכל נדרי אנו עוזבים את הרצונות הללו ומשליכים אותם יחד עם השעיר המשתלח לארץ ציה ושוממה.

בעומדנו בתפילת יום הכיפורים בן בכל נדרי והן באמירת סדר העבודה, אנו עוקרים את הרצונות והמעשים שאינם רצויים מקרב נפשו, את העבירות, את אותם רגעים שמקטינים אותנו נשליך אותך על השעיר לעזאזאל וננתק אותם מנפשנו. לעומת זאת את המעשים הטובים שאנו כה מזדהים אתם, ניצור בנפשנו ויגיע דמם' לפני ה' יתברך.

פעם בשנה הקב"ה נותן לנו הזדמנות לקבוע ולהסיק מסקנה ברורה בתהליכי הנפש שלנו  ולהיכן אנו מעוניינים לנווט את הדמות היחידה שלנו.