התגלית נמצאה בשני פנקסי מילה בכתב ידו של המוהל רבי בנימין וואלף טעבין, מפרנסי ומנהיגי קהילת פרשבורג, ברטיסלאבה, בירת סלובקיה של ימינו, שהגיעו לאחרונה לבית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים מידי רבי יצחק וויס אב"ד ווערבוי. אחד משמות התינוקות המפתיעים ביותר ברשימה הוא זה של הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל, ומאזכורו נלמד מקום הולדתו האמיתי לראשונה, מוהלו וכן תאריך לידתו.
בפנקס השני מופיע רישום ברית המילה של רבי עקיבא איגר בשנת תקכ"ב (1761). מספרו ברשימה הוא רכ"א, וכך נכתב: "יום ו' ערב שבת קודש, ט' מרחשוון הייתי מוהל לבד אצל הילד עקיבא בן ש"ב התו' ר' משה גינז". מרישום זה בלבד עולים פרטים חדשים על תולדות הגאון רבי עקיבא איגר; ראשית נלמד כי נימול בפרשבורג, בה התגוררו הורי אמו, ולא באייזנשטט, העיר בה התגוררו הוריו. כן מסתבר שלידתו הייתה בפרשבורג עצמה.
מעבר לכך, הרישום חותם ויכוח ארוך שנים במחקר הביוגרפי לגבי תאריך הולדתו של רבי עקיבא איגר. הן לגבי שנת לידתו והן לגבי יום הולדתו ישנן דעות שונות ושגויות, כמו דעתו של גורדון כי נולד בתקי"ב (1752). ביוגרפים מוקדמים קבעו את תאריך לידתו לי"ד בחשוון תקכ"ב, אך החוקר שאול בלום הוכיח כי לפי הווימפל (עיטור ספר תורה) שעשתה אמו של רבי עקיבא איגר לכבוד ברית המילה שלו, כי תאריך לידתו, שצוין עליו, חל "ביום ה' ר"ח חשון תקכ"ב". לפי זה, שמיני ללידה חל ביום ח' בחשוון ולא בט', כפי שנרשם בפנקס, וצריך לומר שהייתה זו מילה שלא בזמנה, או שנולד ביום ה' בין השמשות.
עוד באתר:
כל אחד מהפנקסים מתעד כתרי"ג בריתות, וסך הכל למעלה מאלף ומאתיים בריתות, אותם ערך רבי וואלף (יליד תצ"ג (1732)) במשך כחמישים וחמש שנה (!), משנת תק"ח (1748) ועד שנת תקס"ג (1803), ככל הנראה החל מגיל 15. רוב הבריתות נערכו בפרשבורג. רבי וואלף זכה למול תינוקות רבים נוספים שנתפרסמו לימים כגדולי תורה, כגון רבי אברהם סג"ל רוזנבוים, תלמיד המהר"ם בנעט והחתם סופר, בעל שו"ת בן יהודה, רבי מרדכי ליב לאשברין, תלמיד המהר"ם בנעט, אב"ד זשאמבארקרעט ואחרים. גם אחיו של רבי עקיבא איגר, שמואל, נימול על ידי רבי וואלף כשנה לאחר אחיו.
לאחר רשימת הבריתות, מודה רבי וואלף לה' על כי זכה "להשלים המספר של תרי"ג השני מילדי העברים אשו נימולו על ידי בעזרתו, ואקווה לה' חסדו שאלו יצטרפו עם אלו המספר תרי"ג הראשון…והמה ימליצו בעדי…". חלק מהבריתות נעשו בשיתוף עם אישים שונים, כפי המנהג בימים עברו לחלק את המצווה לשני מוהלים: כשאחד מבצע את ה"מילה" ("החיתוך") והשני את ה"פריעה". בין האישים שנרשמו כשותפים למצווה בפנקס השני היו הגאון הרב צבי הירש ברודע, אב"ד קיצע, בעל "ארץ צבי ותאומי צביה", רבי הירש לבוב (דיין בפרשבורג וגיסו של רבי בנימין וואלף) ואחרים. אולם מילתו של רבי עקיבא איגר נעשתה על ידי רבי וואלף בלבד.
