10 דברים שרציתם לדעת על הרב יואל משה סלומון

סיפורה של אם המושבות פתח תקווה החל ביוזמה של יהודי רב מעש מירושלים. 10 דברים שרציתם לדעת על יואל משה סלומון.

א.  יואל משה נולד בי"ח אדר תקצ"ח (1838) בירושלים. אביו מרדכי סלומון היה מהחשובים והמובילים בקהילה האשכנזית בעיר.

ב.  סבו של יואל משה היה רבי אברהם  שלמה זלמן צורף, שהיה ידוע בכינויו הראש"ז. הסבא ממייסדי היישוב הישן בירושלים.

עוד באתר:

ללא רישיון נהיגה

מרדף דרמטי: רוכב אופנוע התנגש במעקה ונעצר

אבי יעקב

צפו בתיעוד

'גל צונאמי' התקרב לחוף: המונים נמלטו בבהלה

אבי יעקב

לע"נ מחותנו

הבחורים סיימו ש"ס: הראש"ל התקבל בכבוד בישיבה הליטאית

נתי קאליש

תיעוד דרמטי

השוטרים זינקו תוך כדי מרדף וניפצו את הרכב

אבי יעקב

ג.  הילד יואל משה קיבל חינוך תורני כמקובל בקהילה הירושלמית כשבגר נסע ללמוד בישיבה בליטא. את שהותו, כאיש צעיר באירופה ניצל כדי ללמוד את מקצוע הדפוס.

יואל משה סלומון חזר לירושלים בשנת 1863 והצטרף לבית המדרש בהנהגתו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר. הרב שליזנגר יהודי חרדי מחד ומאידך ראה בעליה לארץ ישראל והקמת התיישבויות בה,כולל הקמת תעשיה ועבודה חקלאית  את אחת המצוות החשובות ביותר, מצוות יישוב הארץ. לכך תהא השפעה בעתיד על יואל משה הצעיר.

ד.  כיוון שלמד את מקצוע הדפוס – יסד יואל משה סלומון עם ידידו מיכל כהן (מדפיס ועיתונאי ממייסדי שכונת נחלת שבעה) הקמת בית דפוס עברי בירושלים. יחד עם מיכל הכהן ויחיאל ברי"ל (עורך ראשי) הקימו מערכת של כתב עת בשם "הלבנון" שהודפס בבית הדפוס שלהם. "הלבנון" היה כתב העת של הקהילה האשכנזית- פרושית (כל כונו אז המתנגדים).

ה.  יואל משה סלומון ראה את סבלם של אנשי "היישוב הישן" שחיו בין החומות. וכתוצאה מהמצב הזה היה מהראשונים של "פורצי החומות" דהיינו אלה שהחלו להתיישב מחוץ לחוצות העיר העתיקה. סלומון עם חברו מיכל הכהן ועוד 4 משפחות היו מייסדי "נחלת שבעה" והוא גם עבר להתגורר בה.

ו.  נושא ההתיישבות מחוץ לחומות "בער" בו והוא אירגן קבוצות רכישת קרקעות ביריחו (ניסיון שכשל) אדמות דוראן (לימים נבנתה רחובות באזור זה) ובשנת 1874 היה בקבוצה שייסדה את שכונת "מאה שערים".

ז.  את אהבתו ליישוב הישן מבעיר העתיקה ביטא בכמה פעולות ידועות. החשובה הייתה השקעה כספית בגאולת הקרקע משער ציון ועד הכותל המערבי. על קרקע זו הוקמו בתי מחסה. יואל משה סלומון היה חבר הנהלת "הוועד הכללי כנסת ישראל" שהיה ההנהגה העיקרית של העדה האשכנזית בירושלים.

ח.  סלומון היה מהמתנגדים התקיפים כנגד כספי החלוקה. כרבו הרב שליזנגר הטיף להתפרנס מהקמה של התיישבות חקלאית בארץ ישראל וחיים על בסיס יצרני וכלכלי. בשנת 1877 יסד כתב עת בשם "יהודה וירושלים" היה עורך העיתון ובו הביע את דעותיו על הצורך בהתיישבות. הרבנים ראשי הכוללים הכריזו חרם על כתב העת  וכמובן רגזו על דעותיו.

ט.  בירושלים דאז החלה "מלחמת מאמרים", סופה שיואל משה סלומון נטש את כתב העת שיסד רק לאחר שפרסם מאמר חריף בו כתב: "רב לך דבר שפתיים, צא אל עולם העשייה".

י.  בשנת תרל"ח (1878) אמר ועשה, יואל משה סלומון יצא בראש קבוצה של יהודים חרדים, אותה קבוצה שרצתה ליישב את אזור יריחו, קנה את אדמות מלאבס, בביצות שעל נחל הירקון שזרם מראש העין, והחליטו להקים יישוב בשם פתח תקווה. את השם שאבו מהאמור בספר הושע (פרק ב' פסוק י"ז): "ונתתי לה את כרמיה משם, ואת עמק עכור לפתח תקווה". מגפת המלריה עקרה אותו מפ"ת והוא עבר לייסד את המושבה יהוד, שם עמל 7 שנים. בהמשך חזר לכור מחצבתו לירושלים.

בשנת 1895 נשלח כשליח דרבנן לרוסיה, בבריסק פגש את רב הקהילה הרב קוק זצ"ל ופעל להבאתו ארצה.  בי"ב חשוון תרע"ג ( 1912) נפטר משה יואל סלומון ונטמן בהר הזיתים.