שרים: "שיקולים מורכבים וסודיים דוחפים את ישראל להסכם"

ישראל צפויה להודיע על הסכמתה להפסקת אש בדרום לבנון, צעד שגורר תגובות מגוונות בזירה הפוליטית והציבורית. אך מה עומד מאחורי ההחלטה הזו? גורמים מדיניים בכירים חושפים את השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה, ומבהירים כי מדובר בהפסקת אש זמנית ולא בהכרח בסיום הסכסוך.

כך צוטט גורם מדיני ב'חדשות 13' אומר כי "ישראל מסכימה להפסקת אש בלבנון, ולא לסיום המלחמה. אנחנו נבחן בשטח את הפסקת האש, ונפעל בהתאם. גם בהפסקת האש בעזה נטען שישראל לא תחזור ללחימה, והיא חזרה – ובגדול, תוך השתלטות על חאן-יונס, רפיח וציר פילדלפי, אל מול לחצים בין-לאומיים אדירים". לדברי הגורם: "התפיסה הביטחונית השתנתה – ישראל תגיב בלבנון נגד כל איום, מה שלא קרה בעשרים השנה האחרונות בלבנון".

יצוין כי הסיבה שההסכם בלבנון צפוי לעלות לאישור הקבינט בלבד, לא לממשלה או לכנסת – בגלל שזה הסכם הפסקת אש בטחוני ולא הסכם מדיני.

עוד באתר:

כך זה נשמע

כשבצלאל קאהן פרץ לגל השקט בליל שבת

נתי שולמן

כך זה נראה

מהאוויר ומהים: צפו ביירוט הכטב"מים מאיראן

קובי פינקלר

הוא ולא אחר

צפו: יידל ורדיגר בראיון על האלבום החדש

מנחם טוקר

צפו בדברים

נתניהו בזירת האסון: "תחשבו אם לאיראן היה נשק אטומי"

שלמה ריזל

הגורם המדיני מדגיש כי ההחלטה להסכים להפסקת אש נבעה משילוב של גורמים:

הלחץ הבינלאומי: ישראל חשה בלחץ גובר מצד הקהילה הבינלאומית, ובפרט מארצות הברית, להגיע להסכם הפסקת אש. החשש מהטלת סנקציות והחלטות מגנות במועצת הביטחון של האו"ם השפיע על ההחלטה.

הצורך בהתארגנות מחדש: ההפסקת האש תאפשר לצה"ל להתארגן מחדש, להצטייד בנשק חדש ולהתאושש מהמאמץ המלחמתי.

הפרדת הזירות: ישראל שואפת לנתק את הקשר בין זירת הלחימה בלבנון לבין זירת עזה, ובכך להחליש את חמאס ולמנוע ממנו לקבל סיוע מאיראן וחיזבאללה.

עם זאת, הגורם המדיני מדגיש כי ישראל לא מתכוונת לוותר על זכותה להגנה עצמית. ההסכם כולל מנגנונים שיאפשרו לישראל להגיב בכל עוצמה להפרות מצד חיזבאללה. ישראל קיבלה הבטחות מארצות הברית כי תוכל לפעול בחופשיות נגד כל איום שיישקף עליה.