מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן מספר ל'אמס' על דרמת ענק שהתרחשה מאחורי הקלעים באחת ממערכות הכשרות המכובדות בארץ הקודש.
"המשגיח המיתולוגי הרב חיים מחתן היום את בתו ה11 בלי עין הרע, לא לשכוח", אמרו זה לזה העובדים במשחטה הידועה בירושלים, "כולנו מוזמנים לחופה ולסעודת המצוה, שמחת חתן וכלה לא דבר של מה בכך, ועוד השמחה של המשגיח היקר".
במקרים אלו מערכת הכשרות שולחת משגיח מחליף למלא את מקומו של המשגיח הקבוע לפי הנוהל, וכך אכן נעשה, בבוקרו של יום המחרת הרב חיים עייף עדיין מיום שמחתו המרגש, אך התייצב על משמרתו כמצופה מבעל תפקיד אחראי, הרגיש צורך פנימי אולי סקרנות גרידא לבדוק כיצד תפקדה המשחטה ביום שנפקד, התיישב מול המסכים פתח את המצלמות והתבונן, והנה בבת אחת חשכו עיניו.
עוד באתר:
אחד הפועלים הישמעאלים בעמדת מליחת העופות סורק בעצבנות את השטח וכשהמשגיח המחליף סובב אליו את גבו או התעסק בשאלות ובמתן פתרונות במחלקות נוספות הוא זרק עופות שלא נמלחו כלל לתוך ארגז העופות שנמלחו, המשגיח הריץ שוב את ההסרטה כמה דקות קדימה ואחורה ואכן הוא לא מדמיין, בערך כל עוף שלישי או רביעי לא נמלח כדין.
והעופות יצאו לשיווק ברחבי הארץ כאשר חותמת הכשרות למהדרין מן המהדרין מתנוססת לה על השקית לתפארה.
הרב חיים המשגיח, לא היסס לרגע ומיד עדכן ודיווח על כך לרבני המערכת, ישיבת רבנים בהולה כונסה תוך שעה במשרדי ועד הכשרות לדון בשאלה הרת גורל זו, האם חייבים לפרסם לציבור על מקרה זה כדי שלא יכשלו באיסור דם, או כיון שהם סומכים על ההכשר ואנוסים הם באיסור זה אין חיוב להודיעם לאפרושי מאיסורא.
והנה כידוע איסור "דם" הוא איסור דאורייתא, אולם דם שבושל איסורו מדרבנן, לכן עיקר החשש כאן הוא רק איסור מדרבנן שהרי עופות נאכלים רק כאשר הם מבושלים.
החלטת רבני ועד הכשרות היתה שבמקום שאין הפסד כספי צריך לפרסם הדבר וכשיש הפסד כספי פטורים מלפרסם.
והנה הנימוקים ליורדים לעומקה של הלכה:
כתב ה'נתיבות המשפט' (סי' רלד ס"ק ג) שמי שאכל טריפה מדרבנן בשוגג או אונס אינו צריך כפרה וכאילו אכל כשירה ולא עבר על איסור כלל. וה'אור החיים' הקדוש בספרו פרי תואר (סי' קיט ס"ק יז) סובר גם כך כסברת ה'נתיבות'.
ה'ישועות יעקב' (יו"ד סי' קיד אות א) מסביר כך: איסור דרבנן הינו איסור גברא (על האדם) מחמת חובה "לשמוע דברי חכמים" ולא איסור חפצא (על המוצר) ולכן העובר על איסור דרבנן בשוגג לא עשה איסור, וכן ביאר בספר תורת חסד (ח"א סי' לא)
ולפי זה המכשיל את חבירו באיסור דרבנן בשוגג אינו עובר על איסור של "לפני עיוור לא תתן מכשול" שהרי מי שאוכל מעופות אלו בשוגג לא עבר איסור כלל.
וכך גם נפסק במהרש"ם (חגיגה יח.) במנחת אלעזר (ח"א סי' נג), במחנה חיים (ח"א סי' מו) ובהר צבי (יו"ד סי' קכד).
לכן הוחלט לא לפרסם על המקרה המצער לכלל הציבור והפרשה הושתקה.
למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]
