
תגלית מדהימה נמצאה בגן הלאומי ציפורי – כלי חרס יוצר דופן, כמעט שלם, שלאחר שנוקה מהעפר התברר כעששית קדומה המוערכת שנוצרה בתקופה הביזנטית (מאות 6-4 לספירה) – לפני כ-1,500 שנה.
ד"ר דרור בן-יוסף, ארכיאולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים: "זהו ממצא נדיר יחסית בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, רק לעיתים רחוקות אנו מוצאים עששיות שלמות בחפירות. היות ומדובר בגן לאומי ציפורי, עיר הסנהדרין היהודית ומקום חתימת המשנה על-ידי רבי יהודה הנשיא, ניתן לשער שהעששית שימשה אוכלוסייה יהודית במקום".
עוד באתר:
ברשות הטבע והגנים מסבירים כי העששית הקטנה, שקוטרה 18 ס"מ וגובהה 19 ס"מ, הינה מעשה ידי אומן, בעלת פתח מלבני בחזיתה וכ-55 ניקובים סביבה, ששימשו כ"חריצי אור". כדי להדליק את העששית, היה צורך בהכנסת נר שמן דולק לחלל העששית, ולתלות אותה במקום הרצוי. ד"ר בן יוסף: "השימושים הרבים של נרות בבתים ובמבני ציבור, כמו גם הקשר שלהם עם מנהגי קבורה, הביאה את האוחזים בהם לראותם כמדיום להבעת מסרים דרך עיטורים בעלי מוטיבים תרבותיים ודתיים. אין זה מפתיע שהנר והעששית הם ממצאים ארכיאולוגים השופכים אור-רב על האמונות וחיי היום-יום של בעליהם". העששית הייחודית תועבר להמשך טיפול ומחקר ברשות העתיקות, ובהמשך, תוצג לקהל בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בירושלים.
הגן הלאומי ציפורי שוכן בגליל התחתון המערבי, באזור גבעות הגיר שבין נחל ציפורי מדרום ובקעת בית נטופה מצפון. ציפורי הייתה בירתו המפוארת של הגליל כבר מתקופת הכיבוש הרומי, בשנת 63 לפסה"נ. במאה השנייה לסה"נ העביר אליה רבי יהודה הנשיא את הסנהדרין, ובה נחתמה המשנה. באמצע המאה השלישית, בעקבות העתקת מושב הסנהדרין לטבריה, איבדה ציפורי את מעמד בירת הגליל, ועם זאת, נראה שהיא המשיכה להיות מרכז יהודי חשוב עד המאה החמישית לסה"נ. צוותי רשות הטבע והגנים עומלים שנים רבות על שימור העיר המפוארת, על בתיה הציבוריים, פסיפסיה, מבניה ורחובותיה.