יתומים מהטבח מעל 21 – אינם זכאים לרוב הסיוע

ועדת הצעירים בכנסת דנה השבוע בצרכים ומענים של יתומים בגירים (18-26), בין היתר נפגעי הטבח בשמחת תורה, ובמיוחד מי שאיבדו הורה בנסיבות אזרחיות לפני הטבח – והורה נוסף נרצח בטבח.

יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי ממפלגת 'העבודה' הדגישה את הצורך במענה לשכול המתרחב, וניכרים פערים גדולים מדי בין הצורך – לבין חוסר הטיפול המספיק. "בישראל עדיין אין מדיניות סדורה ביחס לטיפול ולסיוע לכלל הצעירים היתומים. לצערנו, השנה הייתה עליה חדה במספר היתומים הצעירים, בעקבות האירועים הקשים. מדובר בצעירים שמצאו את עצמם פתאום ללא הורה, ואשר רבים מהם חווים קשיים משמעותיים בכל תחום – רגשית, חברתית וכלכלית.

למרות שלצערנו, מדובר בקבוצה גדולה, אין כיום במדינת ישראל מדיניות מסודרת ומקיפה שמספקת מענה לצרכים של כלל הצעירים היתומים. המידע על הצעירים הללו לא מרוכז, ואין גוף המהווה כתובת מרכזית עבורם. אף קיימת אפליה בין סוגי היתמות השונים למרות שהאתגרים והצרכים זהים – יתום הוא יתום. יש קבוצות יתומים ש"נופלות בין הכיסאות", כמו יתומים מהורה אחד, יתומים אשר איבדו הורה אחד במהלך חייהם ואת ההורה השני בפעולות איבה, יתומים מהורה יחידני, וקבוצות נוספות". היא מתחה ביקורת על חוסר נכונות הקואליציה לנהל מו"מ על הסדרת מענה לקבוצות אלו – בחוק שהגישה בנושא.

הדר קס, מנכ"לית "חמניות" – עמותה ליתומים בישראל, סיפרה על דו"ח מחקר מקיף שנערך, נמצאו השלכות נפשיות והתנהגותיות משמעותיות בעקבות אובדן הורה. הממצאים מצביעים על מגוון

קשיים: למעלה ממחצית מהנבדקים (52%) סובלים מהפרעות שינה, ושיעור דומה (53%) מדווחים על התפרצויות זעם. כשליש מהמשתתפים (36%) חווים חרדה, בעוד ש-16% דיווחו על מחשבות אובדניות. בנוסף, נצפתה החמרה בהפרעה טורדנית-כפייתית אצל 5% מהנבדקים. נתונים אלה מדגישים את ההשפעה העמוקה של אובדן הורה על התפקוד היומיומי של הילד, השפעה אשר עשויה להשליך באופן משמעותי גם על הישגיו האקדמיים. היא הזהירה כי הצבא והמוסדות האקדמיים לא ערוכים לטפל ברגישות המספקת ביתומים.

מיקה קלדרון, יתומה מהטבח בבארי, סיפרה כי איבדה את אביה בתאונת-אופנוע לפני כ-19 שנה ואימה נרצחה בטבח, וכיום היא איננה מוכרת ע"י המדינה, וביקשה להשוות את תנאיה – למי שאיבד את שני הוריו בטבח.

שלומי נחומסון, מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל סיפר על כ-700 יתומים שנוספו מאז פרוץ המלחמה, והפתרונות לכולם אינם מספקים בגלל שטרם עודכן החוק בנושא שעוצב ונוסח ב-1950. הוא הדגיש כי המשך חוסר-המענה-המספיק – יפגע ביכולת חיילי המילואים להילחם.

בישראל חיים כיום 13,654 יתומי צה"ל ומערכת הביטחון, מרביתם (93%) מעל גיל 21. יתומים רבים שהתייתמו לאחר הגיעם לגיל 21 אינם מוכרים כיתומי צה"ל, ואף אלו שהתייתמו בגיל צעיר יותר ומוכרים עפ"י החוק מאבדים את מרב זכויותיהם עם הגיעם לגיל זה. לפני יותר מחצי שנה פרסם משרד הביטחון תזכיר חקיקה ממשלתי שנועד להרחיב את התמיכה, אך מאז פרסומו ועד היום לא קודמה החקיקה הממשלתית בשל התנגדות משרד האוצר.

יעל שור, מפקחת ארצית לטיפול באוכלוסיית מבוגרים במשרד הביטחון, סיפרה מנגד על הרחבת הטיפול והסיוע ליתומים צעירים, אך הציגה את מגבלות החוק – וקראה אף-היא להרחבת הטיפול ביתומים מעל גיל 21.

אהוד קוגן, אחראי שיקום בביטוח הלאומי, השיב כי מטרתם שהאזרחים ימצו את זכויותיהם עד תום, וסיפר על כ-700 יתומים חדשים מעל גיל 18 מתחילת המלחמה, אך הדגיש את ההכרה המוסמכת במטפל נפשי – כדי לממן טיפול על-ידו.

מאגף לנפגעי פעולות איבה במשרד נמסר עוד כי יתומים נפגעי פעולות איבה זהים לחלוטין בזכויות וההטבות המגיעות להם בדומה ליתומי צה"ל, זאת מתוקף חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. האלמן או האלמנה זכאים לתוספת משמעותית בתגמול החודשי בגין כל יתום שהם מגדלים עד לגיל 21, והאלמנה זכאית לסל סיוע תומך רחב הכולל מענים רבים לצורך גידול היתומים כאבחון דידקטי, שעורי עזר, קייטנה, טיפולי שיניים, מענק בר מצווה, ועוד. ישנה שונות בחוק בעניין ההטבות ליתומים בהתייחס לשכול מרובה, וכך יתום ששני הוריו נרצחו באירוע איבה, בהגיעו לגיל 18 זכאי להטבות ותגמולים חודשיים כשל אלמנה. סל ההטבות כולל הוצאות ריפוי, רכב ושיקום. בנוסף, בהגיעו לגיל 18 זכאי למענק התארגנות של 118,526 ₪, עם כניסתו בברית הנישואין זכאי למענק נישואין בגובה 330,350 ₪, ומענק זה ישולם ליתום בגיל 30 גם אם טרם נישא.

בנוסף, ליתום שאחד מהוריו נרצח באירוע איבה והאחר נפטר מכל אירוע אחר, קיימת זכאות לתגמולים חודשיים עד להיותו בן 25, ובנוסף, הוא זכאי לטיפול נפשי ולשיקום תעסוקתי וכן למענק נישואים עד גיל 30 בסך 165,175 ₪. היא ציינה כי ליתום מהורה אחד שנרצח מפעולת איבה, אין זכאות לגמלה חודשית שוטפת לאחר גיל 21, אך הוא זכאי לטיפול נפשי ולשיקום תעסוקתי כולל השכלה גבוהה ותואר שני, ולמענק נישואין עד גיל 30 של 165,175 ₪. לאימו של היתום ישנה זכאות למענק לצורך נישואיו וכן להלוואה.

לדברי תמר קרביץ, נציגת מועצה להשכלה גבוהה, סטודנטים משרתי המילואים הם היחידים הזכאים בחוק לזכויות.

בסיום הדיון קראה לזימי לממשלה לקדם חקיקה המעגנת צרכים ומענים עבור צעירים בגירים יתומים, גם אם כעת מתאפשרת חקיקה מצומצמת שהרחבתה תתאפשר בעתיד. בנוסף הממשלה מתבקשת לתת פתרון ותמיכה למשפחות תומכות ממעגל שני ושלישי של יתומים על רקע ה-7.10. מדובר במספר משפחות לא גדול, באופן שמאפשר קידום חקיקה מתוקצבת עבור קבוצה מיוחדת זו.

לדברי לזימי, "נדרשת עבודת מטה בין-ממשלתית או ועדה ציבורית לעניין צרכים ומענים ליתומים מכלל הקבוצות, שתבחן סיוע למחיקת חובות, דרך פתרונות דיור וקיום ומענים נפשיים, וכלה במעטפת תמיכה ורשת סוציאלית ליתומים אלה. מדובר בתמיכה לה זקוקים כל צעיר וצעירה בישראל מהוריהם בשנים הראשונות לגיבוש חייהם העצמאיים ההשכלתיים והתעסוקתיים. זוהי סוגיה לאומית, כלכלית-משקית, ביטחונית ומוסרית. זהו אינטרס של המדינה – לא פחות מהאינטרס של היתומים עצמם. הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה ומהמוסד לביטוח לאומי לקדם ולרכז עבודת מטה זו בממשלה ולקיים לשם כך שיח משותף עם גורמי החברה האזרחית".