"מה את עושה עם עצמך כל כך הרבה זמן?"

'זמן לבד' | טורה של אפרת ברזל מתוך עלון 'הידברות':

אף על פי שכל אחד יחיד ומיוחד, אף על פי שכל זוגיות היא עותק יחיד של קשר, אף על פי שאין רגע אחד בחיים שיחזור על עצמו, רוב המריבות בין בני זוג סובבות סביב נושאים דומים.

מי עוזר יותר בבית, מי עובד קשה יותר. למי אכפת יותר. מתי אתה חוזר? על מה כדאי להוציא כספים, ואיך. ככה אתה חושב שתחנך? למה אתה לא נחמד להורים שלי?

מזכירה לכל הבנים בחבורה שלנצח נרצה, כבנות, להראות להורים שלנו כמה אנחנו מאושרות. זה שאתם נחמדים אל ההורים שלנו, זה עוזר לנו להוכיח להם כמה אנחנו חכמות ואיך ידענו לבחור אתכם. כך שלפעמים, גם אם יש לכם איתנו עניינים, כשההורים באים תעשו חיוך. כשהולכים אליהם, תעשו כאילו אתם עוזרים עם הילדים.

אחד הנושאים המרכזיים במערכת יחסים של יחד הוא הצורך הבריא להיות לבד.

אחת השאלות הלגיטימיות בפגישות שידוכים צריכה להיות: "האם את/ה צריך או זקוק לזמן רב עם עצמך לבד?".

כי יש אנשים שזקוקים להרבה יותר זמן איכות אישית מאשר אחרים, זמן איכות עם עצמם. בדיוק כמו שיש אנשים שלהפך, לא מסוגלים להיות לבד, ומתקשרים לחברה שתבוא איתם אפילו לסופר.

כמו שיש אנשים המפרשים קשר נכון דרך חישובים של "כמה שעות ביום אנחנו יחד", כשבאמת של האמת, מדדי קשר איכותי אינם קשורים לזמן אלא לקרבה רגשית, ולאמת משתתפת.

לי לקח שנים אינספור להסביר את הצורך שלי בזמן לבד. בהתחלה, לא הבנתי מה זה. חשבתי שמשהו איתי לא בסדר. עם השנים למדתי עבור עצמי, ולמדתי גם להסביר לבעלי, ש"קדושת הזמן" של האדם עם עצמו, אם מדובר בטיפוס שזקוק לזמן, היא צורך עמוק כל כך, שקשור למהות אנושית נפלאה ויצירתית.

יהיו כאלה שלא יבינו. "מה יש לך לעשות עם עצמך כל כך הרבה זמן?".

אי אפשר להסביר את הצורך הזה למי שאין לו הנזקקות הזו. "לפעמים אני סתם בוהה, לפעמים הרבה חושבת, כותבת, שרה לעצמי, צוחקת, מתכננת, מנתחת, מתגעגעת, חורזת, נזכרת, קוטפת, זורעת, שותה קפה, ואולי עוד אחד, חולמת". אלה דברים שאפשר לעשות רק לבד.

אם נחמיר את הצורך, נוסיף שכשהאדם שזקוק לשקט עם עצמו, מופרע באמצע מסע מחשבתי, זה יכול להיות ממש מרגיז.

אחד הדברים שהרבנית קנייבסקי היתה מקפידה עליו כל כך היה לא להפריע לבעלה הרב.

לכו תשוו, עם מה אנשים פשוטים כמונו מתעסקים, ובמה הוא היה מרוכז. אחת הבנות היקרות שלו דיברה איתי בעבר על הרגע הזה, וכמה כוח הרב היה צריך בו.

איזה רגע? הרגע הזה שר' חיים היה שקוע בו ומרוכז בלימוד, ובכל רגע מישהו היה מגיע כדי לשאול שאלה, לקבל ברכה, ור' חיים צריך היה להרים את הראש ולענות, ולחזור אל הגמרא ולהתרכז בה שוב, בעומקים האדירים של דרגתו.

אם אחד מבני הזוג זקוק להרבה שקט והשני פחות, צריך לדעת לדבר על זה בבגרות. לשתף זה את זו בחוויות והנאות כשחוזרים אל הזירה המשותפת, ובעיקר לא לשכוח שכל מטרת "זמני הלבד", עבור חובבי הז'אנר, מתקיימים למען בריאות ה"ביחד", זו שתבוא  אחרי.

האזינו לדברים מתוך תוכנית 'עומקא דליבא' בהגשת אפרת ברזל ב'קול חי':