בת המלך במהלך דרמטי: ביטול ה'עבודה זרה' הלאומי

מדוע נגזרה על עם ישראל גזרה נוראה של שיעבוד עם ישראל במצרים?

אומר המדרש (במדרש רבה ה' כ"ב) טען משה רבינו טענה כלפי הקב"ה ואמר: קראתי בספר בראשית ראיתי את מעשיהם של דור המבול ומה היה דינם וראיתי מעשה דור הפלגה ואנשי סדום ומה היה עונשם אבל העם הזה מה עשו שנשתעבדו כל כך… מה פשעם שהם כ"כ סובלים? הרי אם עושים השוואה בין הדור במצרים לבין הדורות הקודמים שמסופר עליהם בתורה, המצב של דור בנ"י במצרים הוא לכאורה הרבה יותר טוב.

לא שינו את שמם את לבושם את שפתם, גן נעול אחותי כלה, לא התחברו עם המצרים.

אומר ה'זרע ברך' היה לעם ישראל לעשות תיקון במצרים, כלומר שרו של מצרים קטרג על מכירת יוסף … שהוא נמכר לעבד והקטרוג גרם שיירדו ישראל למצרים ויעשו גם הם עבדים כמו יוסף!

היות ובשורש האומה, אין סלידה מפני המושג שנק' 'עבד', ולכן הם היו מוכנים למכור את יוסף לעבד, לכן כדי שלא תהיה עוד הבנה שלמכור ל'עבד' זו אופציה ואפשרות, כל עם ישראל ירדו למצרים ויחוו את העבדות ומתוך כאב העבדות הם יבינו את הצער שבדבר וכך הם יפתחו סלידה מהמושג שנק' עבדות, הם יעקרו באמצעות החוויה הקשה את המושג למכור משהו לעבד…

ועוד, היות והם השליכו את יוסף לבור גם השליכו המצרים את בניהם ליאור, מכ"מ

מפורשים הדברים (במדרש רבה ל' ז') בגלל חטא מכירת יוסף השתעבדו בני ישראל במצרים,

וכתוב בספרים גלות מצרים היתה בגלל חטא מכירת יוסף.

שמכרוהו בעשרים כסף ולכן נגזרה גזרת גלות על עשרה שבטים עשרים שנה לכל אחד ועשר שנים בגלל יוסף

עשרה שבטים כפול 20 זה מאתים שנה

וגם יוסף הביא דיבת האחים אל אביהם אז גם לו יש 'חצי' אחריות ולכן כנגד זה יש עוד עשר שנים, סך הכל 210 שנה.

 

יש אומרים חשבון אחר

גלות מצרים נמשכה 210  שנה כי השבטים ציערו את יוסף ולא ראה את אביו 22 שנה ולכן נתחייב כל אחד מן השבטים חוץ מבנימין להיות בגלות 22 שנה ועשר פעמים 22 עולה 220 שנה ופיחת הקב"ה עשר שנים

משום שעשרה שבטים הקדושים היו בארץ טמאה והיה להם צער גדול לכן נגרעו עשר שנים ונשתעבדו רק רד"ו (210) שנה.

עוד מצינו שאמרו חז"ל הטעם שגזר פרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוה וגם שהיה שוחט 150 תינוקות ביום,  בוקר וערב? כי  גלות מצרים היא בעבור מכירת יוסף והגונב נפש  ומכרו נחלקו האם מיתתו בסייף או בחנק ולכן נענשו בהשלכת הבנים למים = חנק וגם בשחיטתם = סיף

עם ישראל סובל במצרים, ומשה רבנו רוצה לעזור לבנ"י, אבל בשעה שדתן ואבירם ביקשו להלשין על משה באזני פרעה אמר משה רבינו אכן נודע הדבר, אם מספרים לשון הרע וממשיכים בשנאת אחים=  זו סיבת הגלות.

 

 

הפסוק אומר "ויירא משה ויאמר אכן נורע הדבר" -אומר רש"י דאג שראה בישראל רשעים אומרים לה"ר אמר שמא אינם ראויים לגאולה, אמר אכן נודע הדבר נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו מה חטאו ישראל מכל 70 אומות להיות עבדים בעבדות

לכאורה אמנם בנ"י שמרו על עצמם, על לשונם על לבושם על שפתם, והם לא היו מתחתנים עם המצרים, אבל מצד שני, הם היו במ"ט שערי טומאה הם היו עובדי ע"ז…למה החיסרון הגדול הוא חיסרון של חטא לה"ר?

כיצד ייתכן שדווקא חטא לשון הרע הוא מה שגורם לכך שבני ישראל לא ראויים להיגאל ועוד יותר, הם כעת עבדים בעבודת פרך?

הקב"ה רוצה לגאול 'עם', את עם ישראל.

כדי שעם ישראל יהיה 'עם', הוא צריך להיות עם אחד מאוחד, הקב"ה לא רוצה לגאול 'אנשים נפרדים' אלא 'עם'.

החטא של לשון הרע פוגע  בהגדרה שלהם כעם אחד אומר הכלי יקר, שלכן הייתה עבודת פרך, כי עבודה קשה תשבור את רוח הגאווה וכך הם יחדלו מלדבר לשון הרע

אמר משה רבינו אכן נודע הדבר, עתה ידעתי מדוע הם כ"כ סובלים, הכל בגלל המחלוקת, והמחלוקת היא מהותית שהרי כל ענינה של גאולת מצרים הוא לידת העם 'ביום הולדת אותך' (יחזקאל טז ד)

וכל ישראל ערבים זה לזה, הם ערבים הם מעורבים והם גם צריכים להיות ערבים זל"ז

אומר הכלי יקר: כדי לאחד את עם ישראל זה יהיה על ידי שיעבוד ועינוי כך יתאחדו ישראל ויפסיקו להציק זה לזה.

לפי זה אפשר להבין עוד נושא מעניין, חז"ל אמרו, מדוע נגלה הקב"ה למשה דווקא בסנה? הסנה הוא הקשה מכל האילנות וכל מי שנכנס בתוכו לא יוצא בשלום… והפסוק אומר:

וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

כביכול היו ישראל כמו קוצים זה לזה כל אחד הכאיב לחברו, ולכן הצרות היו מאחדות את עם ישראל.

לכן הקב"ה מתגלה בסנה, מדוע?

אומר  הילקוט שמעוני (קס"ט) שהסנה מרמז על שנאה ושורשה התחיל בשנאת האחים את יוסף שעליו נאמר בברכתו של יעקב 'רצון שוכני סנה'

על שבט יוסף כתוב בספר דברים

וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.

כלומר הארץ תהיה מבורכת במגד , פירות מתוקים, ועוד 'ומלואה' תהיה ארץ מבורכת מהדברים שנמצאים בה, כמו כסף זהב אבנים טובות ועוד כתוב

'ורצון שוכני סנה'

כלומר 'ורצון' זה רצון הקב"ה, הקב"ה יהיה מרוצה מאותה חלקה של יוסף, ואיך הקב"ה מתואר? שוכני סנה, כלומר מי ששכן בסנה, יהיה מרוצה

התיאור של הקב"ה הוא שהוא 'שוכני סנה', ואיפה התואר הזה מופיע? אצל שבט יוסף!

כי הסנה מסמל את הקוצים, ושבני ישראל היו קוצים זל"ז והסנה גם מזכיר את המילה שנאה, שהיו שונאים אלה את אלה, ואיפה השנאה בתוך בנ"י התחילה…אצל …בני ישראל = בני יעקב, אצל השבטים כלפיי יוסף.

על פי זה נראה רעיון נפלא בתורת הבן איש חי שמבאר מהי סיבת המנהג בליל הסדר שאנו מטבילין שתי פעמים?

בליל הסדר מטבילין  שתי פעמים אחת בכרפס ואחת במרור

תחילת הגלות היתה על ידי טבילה של פירוד ויטבילו את הכתונת בדם וסופה של הגלות באה על ידי טבילה של אחדות וטבלתם בדם אשר בסף על ידי אגודת אזוב כלל עם ישראל.

כאגודה אחת, לזכר הטבילה שהיתה שיא הפירוד והטבילה שהיתה האחדות בשלמותה אנו מטבילין שתי פעמים.

כעת אפשר להבין את דברי הזוהר הקדוש (וארא ח"ב דף כ"ה) שהדיבור במצרים, היה בגלות. פה סח – הפה סח אחרי יצ"מ הפה שח ויכול לדבר.

מכיון שהפה והלשון היו בגלות

הגאולה תלויה בתיקון של שנאת חינם ולשון הרע.

לפי זה אפשר להבין טוב את הסימנים של הקב"ה למשה רבינו.

סימנים שמראה הקב"ה למשה רבנו שהוא ייגאל את בנ"י ממצרים, שידו הופכת למצורעת והמטה לנחש

מהו המכנה המשותף בין  הסימנים? להזכיר חטא לשון הרע, סיבת השעבוד.

כיון שחטאם היה שהיו כמו קוצים זה לזה התיקון י שעם ישראל יאהבו זה את זה

לכן משה רבנו יוצא לקראת העם לדאוג לענייניהם

וגם המסירות נפש של השוטרים מבנ"י שלא רצו להכות והיו מקבלים מכות על כך שהם לא מספיק מצערים את אחיהם העבדים, בנ"י.

גם שפרה ופועה מסרו את נפשן להצלת ילדי ישראל

גם בתיה מסרה את נפשה להציל ילד קטן

גם בחירתו של משה רבינו להיות המנהיג של כל הדורות זה נעשה על ידי מסירות נפש למען הזולת.

למה? כאשר משה רבנו רואה שעם ישראל סובלים, שואל משה רבינו ' למה הרעות לעם הזה' ומקשה 'הבית יצחק' האם היה סבור משה שהקב"ה יגאל אותם מיד ממצרים… הרי הודיע  הקב"ה שלב פרעה יהיה כבד וקשה אז מה טען משה רבנו…?

אלא שטען משה רבינו שפרעה מכביד את העבודה על עם ישראל …ואם יש יותר צרות ויותר קשיים, אם פרעה מכביד על בנ"י יותר ויותר…אז בנ"י הלב שלהם נעשה יותר רך וישנה יותר אחדות, ועוד השוטרים מבנ"י לא מוכנים להכביד על בנ"י, והמצרים מכים בשוטרים של בנ"י… ובנ"י היו עוזרים אחד לשני…מסי"נ של בנ"י, העבדות, גרמה להם להתאחד.

ובמדרש (בספרי זוטא בהעלותך י"א ט"ז) כתוב  שלשוטרים הייתה מסי"נ אדירה כלפיי חבריהם בנ"י.

כל עבד שלא הספיק את מתכונת הלבנים שהוא היה אמור להכין… השוטרים היו צריכים להלשין או לזרז אותם…אבל הם שתקו…ובמקום לצער את בנ"י הם קיבלו את המכות! הם סבלו את ההתעללות של המצרים במקום האחים שלהם.

השוטרים שתקו ולא הלשינו, וכל שוטר שלא הלשין ספג את המכות שחברו היה צריך לקבל…מסירות נפש למען האחדות.

 

ולא רק בעם ישראל הייתה מסי"נ אלא גם אצל בתיה בת פרעה שמתגיירת.

בתיה בת פרעה הלכה לרחוץ ביאור…למה היא הלכה לרחוץ ביאור למה היא לא רחצה בארמון.

למה היא ירדה דווקא לארץ גושן?

בגמרא (סוטה יב) כתוב שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה, היא טבלה לשם גירות, אבל בפרקי דרבי אליעזר (פמ"ח) כתוב שהיא ירדה לרחוץ כי היא סבלה מצרעת.

אז למה היא ירדה, בגלל שהיא רוצה להתגייר או בגלל הצרעת?

ומשה רבנו היה בתיבה, על שפת היאור אח"כ הוא זרם לתוך היאור

אומר  הצפע"נ עה"ת היות והמצרים היו עובדים לנילוס היה אסור ליוכבד לשים את משה בתיבה ביאור, שהרי אסור ליהנות מע"ז ואסור אפילו להינצל באמצעות ע"ז, היות וזה הע"ז של המצרים, לכן ותשם בסוף על שפת היאור באמת בהתחלה התיבה היתה על שפת היאור, היא לא שמה ביאור, אחרי שבת פרעה – 'ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור' שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה, היא הלכה לטבול, כלומר שהיא ביטלה את הע"ז  – כלומר את הנילוס במצרים, אם היא ביטלה את הע"ז…אז …רק אז – נכנסה התיבה אל תוך היאור

בת פרעה ירדה לרחוץ ביאור רחיצה במובן של טהרה ירדה לרחוץ מגילולי בית אביה בזה היא ביטלה את העבודה זרה הזו כתוצאה מכך היה מותר להשתמש ביאור ותיבתו של משה ירדה אל המים, לאחר מכן היא משתה את משה מהיאור כי מן המים משיתיהו אם כן , בזמן שמשה רבינו ירד אל מי היאור התרחשו שני דברים:

1 היאור פסק מלהיות עבודת האלילים של המצרים.

2 בטלה גזרת פרעה של כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו (רש"י)

ועוד היא ראתה את התיבה שנמצא שם היא שלחה את אמתה, אומרים חז"ל שני פירושים, פירוש אחד היא שלחה את האמה שלה – כלומר את שפחתה

ופירוש שני – האמה שלה – הכוונה היד שלה, היד שלה שהתארכה

אז מה היה שם?

בתיה ראתה שאביה היה נחשב האליל של מצרים אותו אדם שטען לי יאורי ואני עשיתיני זה שהיאור עלה לקראתו = פרעה  מלך גדול פתאום אותו מלך הוא 'מפחד' מתינוק קטן, שהרי אנשי האסטרולוגיה אמרו לו שיש מושיע לעם ישראל, והוא יוולד…ולכן הפתרון הוא 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו', בספר הישר הוא מתאר מה היה בשנת 130 לירידת בני ישראל למצרים פרעה חלם חלום נורא ובחלומו הופיע זקן שמחזיק בידו מאזניים, נטל הזקן את כל שרי מצרים והניח אותם בכף אחת ובכף השניה הניח טלה והטלה הכריע את כולם ותפעם רוחו של פרעה ושלח לחכמיו לפתור לו את חלומו אמר לו בלעם שהטלה הקטן הוא ילד מבני ישראל שיכריע את כל מצרים כולה ולכן הציע בלעם שיהרגו את כל הילדים שיוולדו אמרה בתיה, איך פרעה האליל הוא כ"כ גדול, הרי הוא מפחד מתינוק קטן, זה לא הגיוני!

פתאום בבת אחת התחוור לבתיה שאביה הוא לא אלוה התברר לה, שהכל שקר גם הוא מפחד! ולכן הוא הורג אלפי תינוקות וזה לא נתן לה מנוח…היא הבינה שהוא לא כ"כ חזק כמו שהוא מתאר את עצמו,

היא הבינה שזה לא אמיתי הסיפור של אבא שלה, ולכן כתוב

שהלכה בתיה לטבול לשם גירות ומבאר המהרש"א שזה מרומז  בפסוק שכתוב שטבלה על היאור כלומר היא  עמדה על היאור על הע"ז שזה ביטוי של ביזיון הע"ז, הטבילה לטהרה היא על ידי הביזיון של הע"ז.

 

לכן אפשר להבין למה היא הלכה דווקא לארץ גושן, היא הלכה למקום של בנ"י

שם היא רוצה לטבול שם היא רוצה לבזות את היאור

בספר אריה שאג הביא ביאור נפלא.

באמת בסתר ליבה בתיה בת פרעה רצתה להתגייר ולכן ירדה ליאור… אבל כיון שפחדה מאביה השתמשה בתירוץ שהיא מצורעת והקב"ה אכן שלח לה צרעת… כי הבא להטהר מסייעין אותו!

וכך כשהיא מצורעת ירדה בתיה ליאור ואז ראתה תיבה והצביעה לשפחתה שתיקח את התיבה ותוך כדי שהצביעה קרה נס ונתארכה היד שלה הרבה! אז ראתה בתיה נס גלוי וסימן משמים ואז היא התגיירה לשם גירות

בתיה בת פרעה זוכה להציל את משה רבנו

בספר דברי הימים נקראת אמא של משה רבנו, כתוב שמשה הוא בן בתיה.

יֶרֶד אֲבִיגְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד (זה כלב שמרד במרגלים)

חז"ל במדרש מתארים שאמרו איציטגני פרעה (שמ"ר רש"י) שלא היו יודעים אם מישראל או אם ממצרים יוולד מושיען של ישראל ואכן היה בו חלק מישראל וחלק מהמצרים כי בתיה הצילה אותו ואמרו חז"ל במסכת מגילה היא הצילה וגידלה אותו ולכן נחשב כמי שילדה אותו, ולכן יש בו גם חלק כביכול מהמצרים  ולכן בנות יתרו כאשר משה רבנו הציל אותן, הן אמרו איש מצרי הצילנו כי היה במשה רבנו גם קשור למצרים.

הדבר הנוסף שזכתה בתיה בת פרעה, כשהיא נגעה בתיבה נרפאה מיד מצרעתה וגם היא זכתה לגילוי שכינה כמו שנאמר ותפתח ותראהו את הילד וביאר דש"י שראתה שכינה עמו

ועוד המדרש אומר (במדרש רבה י"ח ד') שבמכת בכורות חוץ הבכורים מתו גם הבכורות כולם וכולן חוץ מבתיה

אז בתיה טבלה הן לצרעת והן לגירות ושלחה את שפחתה כשהצביעה לכיוון התיבה ובו זמנית דרשו חז"ל שנתארכה ידה וטענו השפחות כלפיה מלך שגוזר כולם חייבים לקיים גזרתו על אחת כמה וכמה הבת שלו, אם אבא שלך פרעה אמר להטביע את כל הילדים, בטח שצריכים להטביע את הילד העברי הזה, מיד בא מלאך גבריאל וחבטן בקרקע, בזכות מסירות נפש להצלת ילד יהודי זכתה לגדל את המושיע.

בגמרא (מגילה)  מבואר שכלב נשא את בתיה בת פרעה.

אמנם בגמרא (סוטה י"ב) כתוב שנשא את מרים, וחור היה בנם.

איך זה מסתדר?

הגרח"ק השיב שהוא נשא את שתיהן.

המסי"נ של בתיה להציל את משה רבנו, המסי"נ הזו חדרה גם למשה רבנו

וגם הוא משה רבנו, נתן עיניו וליבו להיות מיצר בצרתן של ישראל.

הוא הציל איש ישראלי מיד המצרי שהיכה בו,  והמדרש  (א לא) אומר שפרעה שלח שיהרגו את משה רבנו, ועשר פעמים ניסו לפגוע בצווארו והצוואר שלו נעשה כמו שיש, הרמב"ן אומר 60 שנה היה פרעה רודף אחרי משה רבנו עד שבסוף 'ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין'.

וכאשר הוא מגיע למדין, שוב הוא רואה נשים שצריכות עזרה, והוא מושיט עזרה, הוא עוזר להן, הוא לא מוכן לראות עוולה.

ואז הקב"ה אומר למשה רבנו שהוא יהיה המנהיג של עם ישראל, אומר משה רבנו, איך אני אהיה המנהיג, הרי יש לי אח גדול, שהוא הנביא במצרים, וזה ייפגע במעמד שלו, זה ייפגע בכבוד שלו.

מתחנן מרע"ה 'שלח נא ביד תשלח'.

שבעה ימים מיום טו בניסן עד כא בניסן אומר הקב"ה למשה רבנו, שהוא יהיה הגואל, שנה לפני צאת בנ"י ממצרים.

ומה אמר הקב"ה למרע"ה: אל דאגה אחיך ייראה אותך 'וראך ושמח בליב' רק אז מרע"ה הסכים לעניין זה.