בעת 'מסיבת חנוכה' שערך מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין לאברכי כולל 'בית דוד', ביקש מרן לשאת כמה דברים, בהם אמר: "את אחיי אנוכי מבקש, ישנם אברכים בכולל שלהם בנים או בנות מבוגרות הממתינות לזיווג, ולצערנו זה גם צרת כלל ישראל, אחת הבעיות הקשות ביותר בזמננו, זה הזיווגים. ואני רוצה לבקש, מלבד מה שצריך להתפלל אחד על השני, וכל המתפלל על חברו הוא נענה תחילה, צריך גם לעשות השתדלות בפועל".
הגר"י זילברשטיין המשיך ואמר: "כל אברך שמכיר אברך בכולל שלו, או שכן או מכר, שיש לו ילדים מבוגרים, שיעשה כל מאמץ לחשוב על שידוך, להציע, לברר עבורו, זה גמילות חסד נוראית שאי אפשר לתאר אותה, וכל אחד כזה הוא שותף בסוף לבניית בית בישראל, ולהביא אורה ושמחה למשפחות שכל כך משתוקקים ומחכים לרגעים האלה", עד כאן דבריו המרגשים של עמוד ההוראה, שעוררו הדים רבים במגזר כולו.
עוד באתר:
הדברים הגיעו לאזני ארגון 'לב אחד' בראשות הרב יצחק פרחים, הפועלים ברחבי הארץ לקידום עולם התורה והחסד, ובפרט בענייני שידוכים, כאשר הרב פרחים משמש כמנכ"ל ארגון השידוכים הארצי, ופועל ללא לאות למען בני ובנות ישראל הזקוקים לזיווג, ובהנהלת הארגון החליטו מיד על הקדמת תוכנית חדשה, בה ימנו בכל קהילה וקהילה, 'גבאי' שתפקידו יהיה לנהל ולטפל בכל ענייני השידוכים באותה קהילה.
מעמד ייסוד התוכנית נערך לאחר שיעורו של הרב זילברשטיין בבית החולים 'מעייני הישועה' לרופאים ולרבנים, כאשר לבקשת עמוד ההוראה נעמד הרב פרחים והציג בפני הנוכחים את דבר היוזמה:
"כיום בארץ ישראל יש יותר מ 8,000 בחורים ו 8,000 בחורות שהם רווקים. ובממוצע יכול להיות שנתיים שהם לא מקבלים שום הצעה, מה שאנחנו עושים, זה להעמיד בכל ישיבה, סמינר, וקהילה נציג שאחראי על האנשים שלו, שלא יהיה מישהו שלא משוייך למישהו.
"כיום יש לנו בס"ד 700 שדכנים, מתוכם 270 זה נציגי ישיבות וסמינרים, ואלה עושים בסביבות 4,000 הצעות בחודש, ו 400 פגישות בחודש. הרעיון הוא שלא יהיה מישהו שאין לו הצעות. וכמו שעושים גבאי לגנרטור, ולאבות ובנים, אנחנו רוצים שיהיה בכל קהילה וקהילה בא"י גבאי לענייני שידוכים.
"אנחנו מבקשים ממרן שיוציא קריאה לראשי הקהילות, שכל אחד ייתן את דעתו על הציבור שלו, שלא יהיה מישהו שלא משוייך למישהו. יש הרבה בתים עם ילדים מבוגרים שמתחננים שאף אחד לא מציע להם הצעות, וזה חסד שאין כדוגמתו, וזה נדרש מאיתנו כציבור לשים לב לזה", סיים הרב פרחים את דבריו.
מרן הגר"י זילברשטיין נשא את המשא המרכזי, ואמר: "מה יש לי להגיד?. שמעתם את הבכיה הנוראית הזו. מי שמתעסק בזה צריך לדעת שהשכר שלו הוא עצום! אין לתאר ואין לשער, כיון שהבכי בבית הוא כל כך גדול שרואים שהבת מתבגרת, ואין הצעות אפילו, והבת מגיעה לגילאי 35,36,37. והצער של ההורים הוא נורא ממש, רואים את הבת מתבגרת ומתנוונת".
"לכן אני רוצה לומר שכל אחד יעשה כל מאמץ בעניין. ודעו לכם, כי אין קץ למתן שכרו של מי שעוסק בענייני שידוכים, הוא יכול לזכות לאריכות ימים ושנים, וכל מי שעושה את זה מתברך מן שמיא בכל טוב".
"והבקשה היא שכל קהילה, כל בית מדרש, כל כולל, וכל מקום תורה, יעמידו אנשים ונציגים שידאגו למסכנים האלה, לאלה שאין להם שידוכים. ואין לי מילים להגיד על השכר שיהיה לו, הקב"ה ברא את העולם 'זכר ונקיבה ברא אותם', והוא עוזר לקיום העולם, אשריו ואשרי חלקו', סיים מרן הרב זילברשטיין את דברי קדשו, כשלאחר מכן אף הצטרף וחתם בכתב ידו על קריאת מרנן ורבנן גדולי ישראל על יוזמה זו".