"השקט הזה מוזר לנו", פותחת חנה כהן אלורו את שיחתה עם יונת קפלן בתוכנית 'הבמה שלך' ב'קול חי'. "זו פעם ראשונה מאז שחזרנו הביתה לפני שנה, שיש שקט אמיתי פה". אך דווקא השקט הזה, מסתבר, מעורר תחושות מורכבות.
כהן אלורו, תושבת המושב שוקדה שבעוטף עזה, מתארת את המראה המטלטל של שיירות הטנקים היוצאות מעזה: "זו הרגשה נוראית, כאילו הקרקע נשמטת. אתה שואל את עצמך – אם הם לא בפנים נלחמים, אז מה קורה? מי כן נמצא שם בפנים"
בשיחה הכנה, היא חושפת סיפור אישי מפתיע על ניסיון "להתנתק" בחופשה משפחתית קצרה בחו"ל. "רציתי להיות זרה, שלא יכירו אותי, להתנתק מהכל", היא מספרת. "אבל ברגע שהגענו לשם, פרצתי בבכי. פתאום הבנתי שמה שחשבתי שאני רוצה – זה בדיוק מה שאני לא רוצה".
עוד באתר:
בהקשר של המצב הנוכחי, כהן אלורו מציעה פרספקטיבה מעניינת דרך משל הצמיחה: "כל צמיחה מתחילה בריקבון. כשזורעים משהו באדמה, הוא קודם נרקב, ורק אז מתחיל להצמיח שורשים". היא מקשרת זאת למצב הלאומי: "אנחנו בתהליך צמיחה כעם. גם אם לא רואים כרגע את הצמיחה, היא מתרחשת מתחת לפני השטח".
"הסלוגן שלי לחודש הזה הוא 'רקוב זה טוב'", היא מסכמת בחיוך. "כי במכה שהשם מכה – בא מרפא. אנחנו לא רואים עדיין את הרפואה, אבל צריך להאמין שהיא תגיע".
