בשיחה מרתקת בין יונת קפלן והניה שוחט, עלה נושא הסכנה שבתיוג עצמנו ואחרים בקטגוריות צרות. הדיון התעורר כשהניה סיפרה על חוויה שבה היא קיבלה הצעה לפרסם מוצר מסוים, כשהדמות אותה היא התבקשה לגלם היא זו של ה"אמא המותשת שלא מתפקדת".
"מאוד התבאסתי מהתדמית הזו", שיתפה שוחט. "האם זה כל מה שיש לי להציע לסיפור?" היא הסבירה כיצד בעולם השיווק והרשתות החברתיות יש נטייה לצמצם אנשים לכדי דמות אחת פשטנית, בעוד שבמציאות כולנו הרבה יותר מורכבים.
שוחט הרחיבה את הדיון גם לנטייה שלנו להיאחז בסיפורים מהעבר. "לפעמים אנשים כל הזמן נאחזים באיזה סיפור והוא ההגדרה שלהם", היא אמרה, והביאה דוגמה אישית כיצד היא עצמה נהגה לספר שוב ושוב על קשיי תחילת דרכה כמופיעה, עד שהבינה שהגיע הזמן לשחרר את הסיפור הזה.
עוד באתר:
"אנחנו לא רק משהו אחד", הדגישה שוחט. "היכולת לראות את האחר בעין טובה מתחילה ביכולת לראות את עצמנו בעין טובה". היא הוסיפה כי חשוב לזכור שגם ימים קשים הם חלק מהחיים, אך הם חולפים.
השיחה חתמה דיון מהשבוע שעבר על "שבח הבינוניות", כשהשתיים הדגישו את החשיבות באיזון מול הפרפקציוניזם המוגזם של ימינו. "אנחנו בדור שהגזים קצת עם הפרפקציוניזם", סיכמה שוחט, "ועם הצילומים, ואיך הכל נראה מושלם. אפשר להוריד קצת".
האזינו לשיחה המלאה, מתוך התוכנית 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן:
