מהירי בעוטף ועד השחרור: החטוף התאילנדי משחזר

ווצ'ארה סריאון, אזרח תאילנד שהיה שבוי בידי חמאס, התייצב לראשונה בפני כלי התקשורת בארצו וסיפר מעט על תקופת השבי ברצועת עזה ועל הסיבות שהובילו אותו להגיע לישראל לעבוד. סריאון, תושב קהילה נוצרית קטנה בצפון תאילנד, יצא לעבוד בישראל כדי לסייע בפרנסת משפחתו.

"כשהגעתי לישראל זה היה מרגש, אבל היה גם פחד, כי ידעתי שהמדינה נמצאת במלחמה. הייתי חייב ללכת. רציתי שלמשפחתי יהיה עתיד טוב יותר ושבתי תוכל לקבל חינוך", אמר סריאון בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס. הוא עבד כפועל חקלאי בקיבוץ ניר עוז, שם נחטף על ידי חמאס במהלך מתקפת הטרור.

"הם התחילו לירות. הרמתי ידיים ואמרתי 'תאילנד, תאילנד'. אז הם לקחו את הטלפון שלי והקיפו אותי מכל עבר", סיפר סריאון על רגעי השבי הראשונים. הוא הוחזק בתנאים קשים, וסיפר כי רוב תזונתו כללה לחם, עגבניות, מלפפונים וגבינה. היו תקופות ארוכות שבהן כמעט ולא קיבל אוכל או מים, וכי לא אפשרו לו להתרחץ כמעט לכל אורך תקופת השבי.

עוד באתר:

חדשות התעשייה

בכורה בלעדית: טעימה מהשיר החדש של יהודה בורן

פסח בא גד

ראש הישיבה יצא מוקדם

איצו פלדמן מעיד: "לא זוכר אותו כאוב כל כך"

חיים שער

צפו

אחרי הביקור במפקדה: רה"מ בהסכם גג בקריית גת

חיים שער

מסר חד וברור

ראש הישיבה בסרטון: "לבוא מרחוק רחוק, במסירות נפש"

אלי יעקובוביץ

הוא תיאר כי התקשורת עם שוביו הייתה מוגבלת מאוד והתקיימה בעיקר באמצעות תנועות ידיים. הם נתנו לו חתיכת נייר כדי לסמן את הימים, והוא זוכר את המחסור החמור במי שתייה. יחד איתו הוחזקו עוד שני שבויים תאילנדים, ושוביהם סיפרו להם מדי פעם כי שחרורם קרוב. "תוך כמה ימים", נאמר להם שוב ושוב, אך לבסוף חדלו להאמין לכך.

"אמרו לנו שתהיה הפסקת אש. באותה פעם האמנתי להם. אפילו ראיתי אותם יורים באוויר משמחה. הם חגגו את זה", נזכר ווצ'ארה. בסופו של דבר, הוא שוחרר במסגרת עסקת החטופים וחזר לתאילנד, שם התקבל בכבוד ובהתרגשות על ידי משפחתו וקהילתו.