
סיגי כהן, אמו של פדוי השבי אלי-ה כהן, התראיינה היום (שני) לכאן רשת ב' ושיתפה את תחושותיה בעקבות חזרתו הביתה לאחר 505 ימים בשבי חמאס. "זה נס שהבן שלי הצליח לצאת מהגיהינום שם, אני עדיין באורות. כל רגע אני צמודה אליו ומחבקת אותו בלי סוף, זה נותן לי המון כוח", סיפרה בהתרגשות.
כהן שיתפה מעט מחוויותיו של אלי-ה בשבי, כפי שסיפר לה: "מהרגע הראשון שהוא הבין שהוא נחטף, הוא אמר לעצמו 'אני לא יודע מתי אצא מפה, אבל אני גר עכשיו בעזה עד שיוציאו אותי'". לדבריה, התנאים היו קשים, האוכל היה מועט ולעיתים אף מקולקל. "בשבי הם אכלו פיתה, שיכולה הייתה להיות עם עובש", ציינה. רק לקראת השחרור האביסו אותם באוכל. "הוא עלה 7-8 קילו רק בשבועיים האחרונים", ציינה.
עוד באתר:
סיגי תיארה את מציאות השבי הקשה, כולל ההגבלות המחמירות שהושתו על החטופים: "הם היו קשורים בשלשלאות אחד לשני כל הזמן הזה, עד שהודיעו שהעסקה הזו יוצאת לפועל. שאלתי אותו למה, והוא הסביר כי השובים פחדו שצה"ל יבוא לחלץ אותם. אם יבואו, הם יספיקו להרוג אותם לפני".
על היחס שקיבלו במהלך התקופה סיפרה: "בהתחלה הוא היה סביר, אבל אחרי חילוץ הארבעה (נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, שלומי זיו ואנדריי קוזלוב), היחס הפך לנוראי ומשפיל יותר. שבעת החודשים האחרונים היו הרבה יותר גרועים".
עוד סיפרה כי מיד עם חזרתו, אלי-ה ביקש לשוחח עם הוריו של החטוף אלון אהל, שהיה איתו בשבי. "איך שהוא הגיע, הוא ביקש לדבר עם ההורים שלו", שיתפה. "היה לו חשוב להרגיע אותם ולהגיד שהוא בסדר, בהתחשב בנסיבות. הוא השאיר אותו לבד כשהוא פצוע. הוא ביקש מהם 'תשאירו אותי', אך כמובן שהשובים לא הסכימו". היא ציינה כי בשבוע שעבר חל יום הולדתו של אלון: "הם ניסו לחגוג לו וביקשו מהשובים עוגיות". לדבריה, אלי-ה עצמו נפצע כבר ב-7 באוקטובר, סובל מרצועות קרועות בכתף וירידה בשמיעה.