
אלי-ה כהן, ששב מהשבי בעזה בשבת האחרונה, שיתף את משפחתו של אורי דנינו ז"ל בסיפורו המטלטל מתקופת השבי, שבה שהו יחד. אביו של אורי, אלחנן, סיפר ל"ישראל היום" על אומץ הלב של בנו בימים הראשונים לאחר חטיפתו. "המחבל שמצא את אורי חטף ממנו אגרוף ששבר לו את הגולגולת וגרם לו לאבד את הראייה", אמר.
לדבריו, אורי נאבק פיזית עם שוביו בשלושת הימים הראשונים לאחר ה-7 באוקטובר, כדי לוודא שהפצוע הרש גולדברג פולין, שאיבד את ידו בחטיפה, יקבל טיפול רפואי. "בזכות המאבק של אורי, סגרו לו את הפצע שדימם כל הזמן", הוסיף האב.
עוד באתר:
אורי הפגין עמידות יוצאת דופן אל מול שוביו, תוך שהוא דואג לאספקת מזון מספקת לשבויים האחרים. "המחבלים הביאו לו תמר אחד או שניים – הוא דרש 'תביאו את כל החבילה' וקיבל. כששאלו אותו אם הוא רוצה לשתות תה או קפה – אמר 'תביאו את שניהם' וקיבל", סיפר אביו בגאווה. דנינו הבן שמר על הקפדה בהלכה גם בתנאי השבי הקשים, הקפיד לא לאכול בשר ועוף, ובירך ברכת המזון לאחר כל ארוחה.
לצד הנחישות אל מול החוטפים, הפגין אורי גם רגישות יוצאת דופן כלפי יתר השבויים. אלחנן מספר כי בנו הקדיש זמן רב לעידוד חבריו לשבי, חיזק אותם נפשית, ואף שוחח איתם כדי להקל על מצבם הקשה. "אורי היה רגיש מאוד לאחרים", אמר אביו, "הוא נתן להם כוח, תמך בהם נפשית, ודאג שיישארו חזקים".
אביו של אורי שיתף בתחושת הגאווה שלו, לצד הכאב העצום על אובדן בנו. "אני מכיר את אורי, הוא לא ראה בעיניים. לימדתי את הילדים שלי שעם הערבים מדברים רק בשפת הכוח. כנראה ששם זה יצא לו", אמר. המאבק העיקש של בנו לא רק סייע לשאר השבויים, אלא גם המחיש את רוחו הבלתי נכנעת אל מול האויב.