
לקראת חג הפסח, כשכולנו עסוקים בניקיונות ובמרדף אחרי כל פירור חמץ, הדס לוינשטרן מציעה זווית רעננה ומעוררת מחשבה: במקום לראות בחמץ אויב שיש להשמיד, אפשר לרתום אותו לעבודת השם ולחזק את הבחירה החופשית שלנו. בשיחה מרתקת בתוכנית "עניין משפחתי" עם רחל פסטג, היא שיתפה את המאזינים בתובנות עמוקות על המשמעות של החמץ בחיינו – לא רק בערב פסח, אלא לאורך כל השנה.
"כולנו חמצופוביות קצת בימים האחרונים," אומרת הדס בחיוך, מתארת את ה-OCD של ערב פסח שתוקף רבים מאיתנו. אבל במקום לעצור שם, היא מזמינה אותנו להסתכל מעבר לפחד מהפירורים. "חמץ זה יצר הרע, זה שאור שבעיסה, צריך לבטל אותו," היא מצטטת את התפיסה ההלכתית המקובלת, אך מוסיפה: "אני רוצה להציע בנוסף – החמץ הזה, המפחיד, היצר הרע, שאנחנו לא מוכנים שפירור אחד יישאר – הוא 305 ימים בשנה הסנדוויצ'ים של הילדים שלי, ריח של שבת קודש."
הדס מדגישה שהחמץ אינו רק סמל לשלילי. הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, ואפילו מהמצוות. "הקדוש ברוך הוא נתן לנו חמץ," היא אומרת, "יש לנו מצוות שאנחנו מקיימים בו – כמו הפרשת חלה, שתי הלחם בשבת." בעיניה, החמץ מייצג את הבחירה החופשית שבורא עולם העניק לנו, והיא מציעה להפוך את השבוע שלפני פסח להזדמנות לחזק את האמון הזה. "אנחנו אומרים 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך' – בשני הלבבות, ביצר הטוב וביצר הרע. ליצר הרע יש תפקיד בחיים," היא מסבירה, ומזכירה את הסיפור מהגמרא שבו ביטול היצר הרע הוביל לכך שלא נמצאה אפילו ביצה אחת בעולם.
עוד באתר:
הרעיון המרכזי של הדס הוא שפסח אינו שבוע של פחד, אלא של אמון. "אם חמץ היה רע שאסור לגעת בו, הקדוש ברוך הוא היה מבקש מאיתנו לעשות מצות מקמח תירס או תפוחי אדמה," היא אומרת בהומור. "אבל הוא אומר: תקחי אחריות, קחי קמח, קחי מים, תתחככי בחיים, תפתחי שעון, תספרי 18 דקות. איזה אמון!" בעיניה, ההתמודדות עם החמץ היא הזמנה להתבגר רוחנית, לקחת אחריות על הכוחות שבתוכנו ולכוון אותם לטובה.
היא ממשילה את היחס לחמץ לאב שמלמד את ילדו להשתמש באש: "אש זה מסוכן, אבל אני סומך עליך שתשתמש בו לדברים שיקדמו אותך." כך גם החמץ – יש מקומות שבהם "זה מצוין להתנפח, להיות מלא," כדבריה. השבוע שלפני פסח, היא מציעה, הוא הזדמנות להיפרד מהחמץ באהבה ולא בזלזול. "אני נפרדת מהחמץ ואומרת לו: תודה שהיית, תודה שעזרת לי להרגיע את הילד שלי עם ביסלי," היא משתפת, ומביאה את המאזינים לראות את היומיומי כחלק מהקדושה.
הדס מסכמת את דבריה בנימה של תקווה ושמחה: "פסח זה לא לברוח מהחמץ בלי לנשום אותו. יש פה כל כך הרבה אמון, כל כך הרבה יופי. אנחנו חיים בתוך החיים המורכבים, ובעזרת השם, אנחנו מצליחים." התובנה הזו, שמשלבת עומק רוחני עם קלילות יומיומית, מזמינה אותנו לחגוג את פסח מתוך חירות אמיתית – חירות שמבוססת על אמון בעצמנו ובמי שברא אותנו.
האזינו לדברים המלאים מתוך תוכנית 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':