דמיינו לעצמכם רגע: הבית הפוך, הילדים משתוללים, הכביסה נערמת, ובין כל הכאוס שלפני פסח – מישהו שולח אתכם לנוח בצהריים. נשמע כמו חלום? עבור הדס לוינשטרן, זו המציאות. בראיון מרתק היא חושפת את הסודות שמאחורי ההכנות לפסח – ואיך דווקא הבלגן הזה מחבר אותה מחדש ליציאת מצרים ולתחושת ההודיה העמוקה.
"ראיתי ברשתות החברתיות את המלאכים שבאים לעזור לך," פותחת רחל פסטג את השיחה, ומיד מוסיפה בחיוך, "שמעתי שהם עבדו ואת הלכת לישון. זה נכון?" הדס צוחקת ומשתפת: "אני מרגישה עטופה ברמה מטורפת. המתוקים האלה הגיעו אליי, אבל לא רק אליי – הישיבה שלנו דואגת לכל האלמנות, שואלת כל אחת מה היא צריכה. אחת רצתה שיצבעו לה את הבית, אחת רצתה משהו אחר. והשיא? הם שלחו אותי לנוח בצהריים!"
אבל הראיון הזה הוא הרבה מעבר לסיפור על עזרה לפני החג. הדס, שחזרה בתשובה מבית לא דתי, לוקחת אותנו למסע פנימי שבו כל סיר ומחבת הופכים להזדמנות להתבוננות ולהכרת תודה. "כמה זמן לוקח להכין חביתה כל השנה? דקה וחצי," היא אומרת, "אבל בערב פסח? את פותחת את הארון, מחפשת את המחבת, הכל במקום חדש. ופתאום את שמה לב – יש לי מחבת, יש לי מזלג, יש לי ביצה. וכשאני אומרת 'תראו כמה יש לי', אני חייבת להודות לקדוש ברוך הוא."
עוד באתר:
בין המשפטים היא שוזרת מחשבות עמוקות על המשמעות של יציאת מצרים לחיים שלנו היום. "זה לא מובן מאליו," היא מדגישה, "שלושת אלפים שנה אחרי, ואנחנו עדיין הופכים את הבית, מחדדים את הזיכרון, מתבוננים." וברגע של הומור עצמי היא מוסיפה: "אולי נשמתי יותר מדי אקונומיקה, אבל כשאני פוגשת את הספלים של הקפה של פסח, אני יודעת – זהו, פסח בא."
השיחה נעה בין קלילות לעומק, בין סיפורים על הבלגן של החג לתובנות שגורמות ללב להתרחב. "אני מטורפת עליך," היא אומרת לקדוש ברוך הוא, "תראה מה אני עושה בשבילך." ומי שמאזין לא יכול שלא לתהות: מה הסוד של הדס שגורם לה לראות קסם בכל סמרטוט ובכל תור בסופר?
רוצים לגלות איך החביתה של ערב פסח הפכה לסמל של חירות והודיה? ואיך היא מחברת את הכל לתפילה לגאולה ולשחרור החטופים? הראיון המלא מחכה לכם – כי כשהדס מדברת, אי אפשר שלא להתרגש ולהצטרף לחגיגה.
האזינו לדברים בתוכנית 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':
