במסגרת פרויקט החג שלנו על השטיבלאכים המרכזיים ברחבי הארץ, הגענו ללב ליבה של ירושלים החרדית – שכונת מאה שערים. בעומק רחובותיה הצרים, בלב השוק העתיק, ממוקם "שטיבלאך מאה שערים", מתחם בתי כנסת מפורסם המהווה מרכז של תורה ותפילה מזה 150 שנה.
המתחם נבנה בשנת תרל"ד כחלק ממתחם בית הכנסת המרכזי, "ישועות יעקב". בתחילת דרכו שימש המקום כתלמוד תורה מאה שערים, אך כמה שנים לאחר מכן, עם מעבר התלמוד תורה לבניינו הנוכחי השוכן בקרבת מקום, הוסבו החדרים ששימשו אותו לבתי כנסת קטנים, ובמקום החלו להתקיים תפילות לאורך שעות היום והלילה.
בשנת תשנ"א עבר השטיבלאך שיפוץ מקיף ונבנה מחדש, מצופה אבן ירושלמית בהתאם לסגנון הארכיטקטוני המסורתי של העיר. במהלך השיפוץ שופרה נוחות הגישה, נוספו מדרגות רבות להקלת התנועה בין קומות הבניין, והוקצה מקום מיוחד לבניית סוכות. השיפוץ איפשר למתחם להמשיך ולשמש כמוקד תפילה מרכזי עבור תושבי השכונה והמתפללים הרבים הפוקדים אותו.
עוד באתר:
כך בנוי השטיבלאך
שטיבלאך מאה שערים הוא מתחם המכיל מספר חדרי תפילה נפרדים, כל אחד עם שמו המיוחד. במפלס המרכזי ישנם שישה חדרי תפילה, המכונים בשמות ספציפיים המנציחים את תורמיהם.
'אברהם'ס שטיבל' הוא הגדול מבין החדרים והמרכזי מביניהם, מולו נמצא 'ירוחם'ס שטיבל', ולאורך המסדרון תוכלו למצוא גם את 'ברמן'ס שטיבל', 'שטרן'ס שטיבל', 'טוביה'ס שטיבל' ו'זושא'ס שטיבל'. האחרון הוא הקטן מבין החדרים, ולרוב לא מתקיימים בו מניינים. עיקר שימושו להנחת תפילין וללימוד, כאשר המתפללים נכנסים לאחד החדרים האחרים לתפילה בציבור.
>>> עוד בפרויקט השטיבלאך של אמס:
• תקנות קפדניות בשטיבלאך: חזן שלא מגלח זקנו ולאחר טבילה
• השטיבל בו ספרדים מרגישים בנוח יותר מהחסידים
• לזכות ר' ישעיהל'ה: השטיבלאך שבו תמצאו גם ארוחת בוקר
בנוסף לחדרים אלו, במתחם קיים גם בית הכנסת 'ישועות יעקב', המהווה את אחד המוקדים העיקריים של קהילת 'נטורי קרתא'. בבית כנסת זה, בעל היסטוריה מרתקת משלו, מתקיימים מעמדי תפילה רבים נגד המדינה הציונית, בהתאם לאידיאולוגיה של הקהילה הפוקדת אותו. בשבתות, תוכלו למצוא כאן מספר עלונים המבטאים את ההשקפה הייחודית למקום, כשכותב השורות ממליץ במיוחד על העלון 'לידע ולהודיע', אותו הוא קורא בשקיקה בעת ביקוריו במקום.
בקומה השנייה, ממוקם בית הכנסת 'תפארת בחורים'.
קהל המתפללים
בין המתפללים הרבים בשטיבלאך ובבית הכנסת 'ישועות יעקב' תוכלו למצוא גם את האחים למשפחת הירש, ר' מוטק'ה ור' ישראל מאיר, בניו של ר' משה הירש, איש נטורי קרתא שכיהן בתפקיד "השר לענייני יהודים" בממשלתו של רב המרצחים יאסר ערפאת ימ"ש. יצוין, כי לאחר פטירתו של ר' משה, שהתגורר בלב השכונה, הגיעה משלחת רשמית פלסטינית לנחם את בני המשפחה, כשלכבודה עוטרה השכונה בדגלי פלסטין רבים. גם כיום, תוכלו למצוא בשכונה דגלים רבים כאלה, גם על קירות בית הכנסת. אך נדגיש כי חברי 'נטורי קרתא' מהווים מיעוט בשכונה, ודעותיהם לא מייצגות את כלל התושבים.
רבים מהמתפללים בשטיבלאך הם חסידי תולדות אהרון ותולדות אברהם יצחק, והם מקפידים על הלבוש הירושלמי המסורתי: קאפטן בגווני שחור לבן בימות החול ('זברה'), ואילו בשבתות, קאפטן חגיגי בגווני זהוב כחול. בקרב חסידויות אלו, נערים מגיל בר מצווה עוטים בשבתות שטריימל לראשם ומתעטפים גם הם בקאפטן. הדרך היחידה בה תוכלו להבחין בשבתות האם מאן דהוא הוא רווק או נשוי – היא צבע הגרביים. גרביהם של הנשואים יהיו בצבע לבן, ואילו של הרווקים – בצבע שחור.
עם זאת, המקום משרת את כלל החרדים המתגוררים ומתארחים בשכונה, וניתן למצוא בו גם חסידים מחסידויות אחרות, ליטאים וספרדים. מדי פעם ניתן לראות במקום גם יהודים מסורתיים שהתגלגלו לשכונה, וגם דתיים לאומיים יכולים להיכנס, לרוב, בלי שיזרקו עליהם אבנים. אחד המתפללים סיפר ל'אמס' כי בעבר רוב ככל המניינים היו בנוסח אשכנז, ולחסידים היה מניין אחד בלבד, שגם בו ניסה ועד השכונה להילחם. כיום, המצב הפוך לחלוטין, הנוסח השולט במקום – גם אם לא באופן רשמי – הוא נוסח ספרד החסידי.
זמני תפילות: מניינים מסביב לשעון
אחד המאפיינים הבולטים של שטיבלאך מאה שערים הוא זמינות המניינים לאורך מרבית שעות היממה. התפילות מתחילות כבר עם תפילת ותיקין המתקיימת ב'ישועות יעקב', וממשיכות ברצף של מניינים לאורך כל שעות הבוקר.
לרוב, ניתן למצוא מניינים לתפילת שחרית עד שעת חצות היום, מה שמאפשר גם למאחרים לתפוס מניין. תפילות מנחה וערבית מתקיימות לפי המתפרסם במסך ועל דלתות החדרים, כשבזמנים העמוסים המניינים מתחילים כבסרט נע, ובשאר הזמנים לרוב תהיה תדירות של רבע שעה.
הגבאי העובר במסדרון כשקופת צדקה בידו מכוון את המתפללים לחדר בו יתחיל המניין בזמן הקרוב: "מנחה בשטרן'ס שטיבל" ועל זו הדרך.
נוסח התפילה, כפי שצוין, משתנה לפי החזן. ברוב המקרים יהיה זה נוסח ספרד (חסידי), לעיתים – נוסח אשכנז, ובפעמים נדירות יותר, אף נוסח עדות המזרח.
אווירה ותנאים
האווירה במקום היא אותנטית לחלוטין, כזו שלא תמצאו כמעט בשום מקום אחר בארץ. הכניסה למתחם, דרך סמטאות השוק הצרות, מכניסה את המבקר לאווירה של ירושלים של פעם, שעדיין חיה ונושמת כאן.
המקווה הצמוד מתחם מתוחזק ברמה סבירה, אך אינו מהמפוארים ביותר. מדובר במקווה רחב ידיים, עם 2 קומות, 3 בורות טבילה גדולים, ועשרות מקלחות. מחוץ למקווה קיים גם מקווה כלים, שמצבו יכול להיות טוב יותר.
השירותים במקום ממוקמים מעבר לסמטה, מחוץ למבנה המרכזי, ולא מומלץ להיכנס אליהם אלא אם אין אף ברירה אחרת, וד"ל.
חדר קפה קיים בכניסה ל'ישועות יעקב'. בשבתות, כשמגיעים מתפללים רבים ואורחים, החדר מתוחזק ברמה סבירה, וניתן למצוא במקום קפה וחלב. בימות החול הרמה יורדת משמעותית, ואם יתמזל מזלכם תוכלו להרוות את גרונכם בכוס שתייה חמה.
השנוררים: חלק בלתי נפרד מהנוף
אחד המאפיינים הבולטים של שטיבלאך מאה שערים, הוא ריבוי ה"שנורערס" (מתרימים) במקום. לאורך המסדרון ואף בתוך חדרי התפילה עצמם, תמצאו עשרות אנשים המבקשים צדקה לצרכים שונים – החל מהחזקת משפחות נזקקות, דרך הכנסת כלה, ועד למוסדות תורה ויוזמות חסד שונות, ריבוי השנוררים מוביל לכך שאף בתפילת מנחה קצרה אתם עשויים לפתוח את ארנקכם גם 3 פעמים ויותר.
חנייה, יש?
לשטיבלאך מאה שערים אין חנייה רשמית, אך בשל העובדה שמרבית התושבים בשכונת מאה שערים לא מחזיקים ברשותם כלי רכב, לרוב לא תתקשו במיוחד למצוא חנייה באזור. כותב השורות, בפעמים הספורות שהגיע לשכונה באמצעות רכב, מצא חנייה בקלות ברחוב בעל התניא הממוקם בקרבת מקום, בסמיכות לבית כנסת חב"ד העתיק, מרחק 2 דקות הליכה מהשטיבלאך.
שימו לב, כי הנהיגה ברחובות השכונה עשויה להיות מאתגרת, זאת מכיוון שברחובות השכונה העתיקים לא קיימות מדרכות של ממש, ואת הכביש עליכם לחלוק אף עם פעוטות המתניידים באמצעות בימבות, על כן, מומלץ לנקוט ביתר זהירות.
אווירה אותנטית
שטיבלאך מאה שערים אינו רק מתחם של בתי כנסת, אלא מוסד היסטורי המספר את סיפורה של השכונה הייחודית מאז ימיה הראשונים. הוא מהווה מוקד רוחני עבור אלפי מתפללים מדי יום, ונקודת חיבור בין הקהילות השונות בשכונה.
מי שרוצה לחוות את האווירה האותנטית של ירושלים של פעם, להריח את ריח הספרים הישנים, ולשמוע את המנגינות המסורתיות, מוזמן לבקר בשטיבלאך מאה שערים – פינה קסומה וייחודית בעולם היהודי, שנשארה כמעט ללא שינוי במשך מאה וחמישים שנה, ונראה שתמשיך כך גם בעתיד.
כתובת: רחוב עין יעקב 10, ירושלים.
