פרקליטות מחוז דרום הודיעה כי השלימה את הכנת כתבי האישום נגד 22 מחבלים שהיו מעורבים בטבח בקיבוץ ניר עוז, במסגרת אירועי 7 באוקטובר. זאת, לאחר שחומרים חדשים ומכריעים נאספו בחודשים האחרונים על ידי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) וחטיבת המודיעין (אמ"ן) מתוך רצועת עזה. המבצע המשפטי, שמכונה "תיק 7/10", נחשב לאחד התהליכים המשפטיים הגדולים בתולדות ישראל, עם כוונה להגיש כתב אישום מקיף נגד מאות מחבלים. כך נחשף לראשונה ב-ynet וב'ידיעות אחרונות'.
הראיות, הכוללות מסמכים, קטעי וידאו וחומרים דיגיטליים, הושגו בזכות התקדמות צה"ל בעזה לפני הפסקת האש. כוחות הביטחון תפסו מחשבים ומדיה שסיפקו מידע קריטי על פעילות המחבלים. מקור במשטרה סיפר: "שב"כ הצליח לאתר ראיות מדויקות ממקומות כמו רפיח, כפי שהבטיח. זהו תהליך חקירה יוצא דופן שמושפע ישירות מהתקדמות הלחימה בשטח."
כיום, כ-300 מחבלים מעורבים בטבח נמצאים במעצר בישראל. חלקם נתפסו במהלך הלחימה ב-7 באוקטובר, ואחרים נעצרו עם כניסת צה"ל לאזורים שונים בעזה. המחבלים המיועדים לכתבי האישום אינם חלק מעסקאות לשחרור חטופים, וחלקם מואשמים גם בהחזקת חטופים ברצועה. החלטה סופית לגבי הכללתם בתיק טרם התקבלה.
עוד באתר:
עוד דווח ב'ידיעות אחרונות' כי צוות מצומצם של פרקליטים ממחוז דרום, בסיוע יחידת להב 433, שב"כ ואמ"ן, מוביל את התהליך. הראיות מועברות ממערכת הביטחון למשטרה ומשם לפרקליטות, תוך מיון קפדני של כמויות אדירות של חומר. במקביל, הפרקליטות הציגה ליועמ"שית תשע הצעות חוק חדשות שמטרתן להתאים את המערכת המשפטית למורכבות התיק. בין ההצעות: אפשרות לקיים דיונים בהיעדר הנאשמים באמצעות ועידה וירטואלית, ואף דיון ללא נוכחות המחבל או סנגורו במקרים מסוימים.
הצעה נוספת נוגעת לייצוג המשפטי של המחבלים, לאחר שהסנגוריה הציבורית הבהירה כי אינה מעוניינת לקחת חלק. כמו כן, מוצע חוק שיאפשר לקורבנות להגיש תצהירים כתובים במקום להעיד ישירות בבית המשפט, כדי למנוע טראומה מחודשת. עם זאת, יש ניצולים שמבקשים להעיד פנים מול פנים, בדומה למשפטים היסטוריים כמו זה של דמיאניוק.
עוד על פי הדיווח ב-ynet, התיק כולל עדויות של כ-1,700 ניצולים ו-400 אנשי כוחות ביטחון, שנאספו על ידי להב 433. בפרקליטות מתכננים להגיש את כתבי האישום כמסמך אחד היסטורי, אם כי יש דיונים על פיצול התיקים ליעילות משפטית. אתגרים נוספים כוללים את מסירת חומרי חקירה חסויים לסנגורים ואת שינוי הלכות משפטיות, כמו "הלכת אבו חצירא", בנוגע לעדויות נאשמים.
במקביל, ישראל משתפת פעולה עם ארצות הברית, אך ביקשה ממנה להימנע מהגשת כתבי אישום לפני השלמת התהליך בישראל. התיק, שצפוי להיות מוגש במלואו בו-זמנית, נתפס כצעד משפטי וסמלי בעל משמעות עולמית.
