"העיניים הכחולות והידיים הקטנות הם שהצילו אותי"

אפרת לוי התארחה אצל מיכל ירושלמי בתוכניתה 'אשת חיל' לרגל יום הזיכרון לקדושי השואה. אפרת שיתפה את סיפור חייה של סבתא רבתא שלה, אסתר וייזר, ניצולת שואה מהונגריה, שהותירה מורשת של עוצמה, אחדות משפחתית וניצחון על הזוועות.

אסתר וייזר גדלה בעיר סאטמר, בת למשפחה ברוכת ילדים. בזמן השואה, כשהייתה בת 18 וחצי, היא ואחותה הצעירה ממנה בשנתיים נשלחו למחנה עבודה, שם עבדו במפעל לייצור נורות לצוללות. "היו לה שני יתרונות גדולים שהצילו אותה," סיפרה אפרת, "עיניים כחולות ששיוו לה מראה לא יהודי, וידיים קטנות שהתאימו לעבודה העדינה של הרכבת מנגנוני הנורות." אסתר שמרה על אחותה לאורך כל התקופה הקשה, תוך שהיא לוקחת עליה חסות כאחות גדולה. "היא תמיד אמרה: 'העיניים הכחולות והידיים הקטנות הם שהצילו אותי'," הוסיפה אפרת.

לאחר השואה הגיעו אסתר ואחותה לשוודיה, שם טופלו על ידי מפעל שיקום שדאג לבנות ממשפחות חרדיות. אסתר עלתה לארץ לאחר שאחותה ויתרה לה על הסרטיפיקט שלה, והתיישבה בירושלים בחסות משפחת ארנפלד, שהכירה אותה מסאטמר. בהמשך התחתנה עם סבא של אפרת, שהגיע לארץ לפני המלחמה, והשניים עברו לחיפה. "הם גרו בדירת חדר וחצי בשכונת אחוזה, יחד עם אחים ובני דודים של סבתא," שיתפה אפרת, "כולם התאחדו שם אחרי השואה."

עוד באתר:

צפו באודישן

לראשונה: רולי דיקמן הציע למתמודד מילים וביקש לחן

המלחינים

קאבר קסום

לקראת ט"ו בשבט: יהודה בורן & נתנאל אמסילי - אילן

אליעזר חסיד

צפו בתיעודים

חשש כבד בירושלים: הגדר בין רמות לכפר הערבי קרסה

שמעון כץ

צפו בתיעודים

תיעוד המבצע: כך נערכו החיפושים אחרי רן גווילי

קובי פינקלר

אסתר חיה בתחושת ניצחון על היטלר, תחושה שהפכה לסמל בחייה. "בכל תמונה משפחתית היא ישבה באמצע, בוכה ואומרת: 'ניצחתי אותך, זה הניצחון שלי'," סיפרה אפרת בהתרגשות. "היא הנחילה לנו מהי אחדות ואהבת אדם. תמיד הייתה מאירת פנים ושמחה, וכל אחד הרגיש שהוא הכי אהוב אצלה."

אפרת, שנקראת על שמה של סבתא רבתא שלה, לקחה חלק במיזם "Remember" להנצחת ניצולי שואה. היא יצרה עמוד לזכרה של אסתר, והעלתה תמונות וסיפורים מחייה. "כששיתפתי את המשפחה בעמוד לרגל יום השואה, התגובות היו מרגשות," סיפרה. "פתאום רואים את סבתא בצורה חיה, וזה פתח שיח משפחתי על הסיפורים שלה." בין התמונות הבולטות בעמוד נמצאת תמונה של חמישה דורות, שצולמה זמן קצר לפני פטירתה של אסתר, ותמונה נוספת של ידה הקטנה של אסתר מחבקת את ידה של בת נינתה בת החודשיים. "זו התמונה הכי מרגשת," אמרה אפרת, "היד שהצילה אותה, אחרי 93 שנים, מחבקת את הדור החדש."

אסתר זכתה לחבוק חמישה דורות לפני פטירתה בחיפה, והותירה אחריה משפחה מגובשת שממשיכה את מורשתה. "אנחנו חיים אותה עד היום," סיכמה אפרת, "היא הייתה סבתא בלתי נשכחת."

האזינו לשיחה המרגשת המלאה – מתוך 'אשת חיל' ב'קול חי':