
בפרק מרתק של 'עומקא דליבא' בהגשת אפרת ברזל, התארחו דלית עדי ואמה מולי לשיחה כנה על התמודדות עם מערכות יחסים רעילות, ועל התפקיד המכריע של התערבות הורית בדרך ליציאה ממעגל הכאב.
דלית, שחוותה שתי מערכות זוגיות הרסניות וכמעט נישאה בשלישית באותו דפוס, שיתפה בתהליך האישי שלה ובתובנות על התמכרות רגשית, בעוד אמה מולי תיארה את הדרך שבה הצליחה לחדור את חומות ההגנה של בתה ולסייע לה להגיע לזוגיות בריאה ומאושרת.
דלית, כיום בת 43 ואם לשתי בנות, פתחה את השיחה בתיאור חייה: "הייתי נשואה פעמיים, כמעט התחתנתי פעם שלישית, והיום, ברוך השם, אני בזוגיות בריאה." היא סיפרה על תחילת הדרך בגיל 17, כשנפצעה בתאונת דרכים קשה שהותירה אותה עם צליעה ופגיעה בדימוי העצמי. "התחתנתי כי 'לא נעים' – לא מההורים, לא ממנו, לא מעצמי," היא מסבירה, ומתארת כיצד תחושת חוסר הערך העצמי הובילה אותה להישאר בקשר לא נכון. "אבא שלי אמר לי 'את שווה הכל', אבל לא שמעתי. זה היה כמו קיר".
עוד באתר:
הנישואים הראשונים לא עלו יפה והסתיימו בגירושים מכבדים, אך מיד לאחר מכן נכנסה דלית למערכת יחסים שנייה, שהפכה לסיוט של ממש. "היה שם הכל – התעללות רגשית, זעם, זריקת חפצים. היו רגעים של גן עדן, ואז גיהינום בשנייה," היא משתפת. דלית מתארת את התחושה כ"רצח נשמה", ומדגישה את הקושי לזהות את המצב כהתמכרות. "חשבתי שאני לא בסדר, שהבעיה בי. הלכתי לפסיכיאטר כי אמא ואחותי חשבו שאני צריכה עזרה, והוא אמר לי: 'את בסדר, את במערכת יחסים רעילה. קחי את הבנות וצאי היום'."
היציאה מהמערכת השנייה לא הייתה פשוטה. דלית מתארת מחזור של פרידות וחזרות, כולל מעורבות משטרתית וצווי הרחקה שהיא עצמה הפרה. "חזרתי כי האמנתי שאשנה אותו. לא האמנתי שמישהו יכול להרע לי," היא אומרת. כאן נכנסה אמה מולי לתמונה. "אמא אמרה לי: 'זה או אנחנו או הוא'. היא סגרה את השער ואמרה: 'הוא לא עובר פה'. זה היה חד-משמעי, כמו חסד שבגבורה." דלית מודה שהגבול הזה היה קשה, אך הכרחי: "בלי זה, הייתי נשארת שם".
במערכת היחסים השלישית, שהייתה סמויה יותר מבחוץ, מולי שינתה גישה. "היא לא נלחמה, היא פשוט הייתה שם," מספרת דלית. "היא שלחה אותי לשמוע פודקאסט, לראות משהו, העירה אותי מסביב בלי להגיד מה לעשות. היא ראתה שאני נגמרת כבר מהשבוע הראשון, כשאני חשבתי שמצאתי את הבחור המושלם." הגישה הרכה אך המכוונת של מולי אפשרה לדלית להקשיב, ובסופו של דבר להבטיח לעצמה: "אם אמא או אחותי יגידו לי משהו, אני מקשיבה מיד."
דלית משתפת בתובנה עמוקה על התהליך: "הדפוסים לא נעלמים, גם בזוגיות הבריאה שלי היום אני רואה אותם. הבנתי שזו עבודה פנימית תמידית." היא מתייחסת למושג "גאולת מצרים" בהשראת שיחה של הרבי מלובביץ': "לא מספיק לצאת ממצרים, צריך לגאול אותה – לראות את הכאב כמתנה, כחלק מהמסע שלנו." לדבריה, ההבנה שהכאב הוא חלק מהתיקון האישי אפשרה לה להפסיק לפחד ולהתחבר לערך העצמי שלה.
מולי, שהצטרפה לשיחה, תיארה את הקושי כהורה: "זה שבר את כולם. את רואה את הילדה שלך מתרסקת ולא מקשיבה, ואת לא יודעת איך לחדור." היא הדגישה את החשיבות של שילוב בין גבולות ברורים לגישה תומכת: "למדתי שבמקום להילחם, לפעמים צריך פשוט להיות שם, להראות לה את האמת בדרך שלה."
השיחה הסתיימה במסר של תקווה. דלית קראה לכל מי שמרגיש כלוא במערכת יחסים לא בריאה לדבר על כך: "להודות שיש התמכרות זה הצעד הראשון. זה לא רק אלכוהול, זה יכול להיות קשר, עבודה, חברות." היא הדגישה את החשיבות של עבודה פנימית ושל הקשבה לאנשים הקרובים: "אם מישהו שאוהב אתכם אומר לכם משהו, תקשיבו".
ברזל סיכמה: "דלית ומולי מראות לנו שגם במקומות הכי חשוכים אפשר למצוא אור, ושלפעמים ההתערבות של ההורים, כשהיא נעשית נכון, היא זו שתציל אותנו מחיי סבל." וקראה לפתוח שיח על מערכות יחסים הרסניות, מתוך אמונה ש"לדבר על זה זה כבר היציאה".
האזינו לתוכנית המלאה והמרתקת בהגשת אפרת ברזל הבוקר ב'קול חי':