עדויות קשות: "המחבל הצמיד אקדח לראש והחל לאיים"

שלושה חודשים אחרי שחרורו, קית' סיגל חושף את מה שעבר במשך 484 ימים בשבי חמאס בעזה: אלימות פיזית, השפלות, התעללות מילולית, וחוויות טראומטיות שממשיכות ללוות אותו גם היום. למרות שחזר הביתה, סיגל עדיין מרגיש אשם על שזכה להשתחרר בעוד רבים מחבריו לשבי נותרו מאחור.

"חוויתי בעצמי אלימות מאוד-מאוד קשה: שכבתי על הרצפה, על הגב, עם הרגליים מקופלות. בא אליי מחבל, התחיל לצרוח עליי ולקלל אותי, ירק עליי ובעט בי ברגל, ויום אחרי זה בצלעות. ממש כאב לי במשך חודש פלוס", סיפר סיגל בראיון לחדשות 12 בעודו מדגים על גופו.

סיגל ואשתו אביבה נחטפו מביתם בכפר עזה ב-7 באוקטובר: "פרצו לממ"ד, הוציאו אותנו לסלון – בית מלא מחבלים, צועקים אחד על השני, נראה כאילו הם מתווכחים מה עושים. הוציאו אותנו דרך החלון האחורי של הבית, ירו עלינו בדרך, דחפו אותי מאחורה, הפילו אותי על הרצפה".

עוד באתר:

הערב אצל יענקל'ה

הרב גלזר: "החיילים מתו כדי להוכיח את כוחה של תורה"

יענקל'ה פרידמן

לפנות בוקר

צפו במבצע המורכב: נפל לבור בעומק 7 מטר וחולץ

פנחס בן זיו

ויכוח סוער בשידור

הח"כ לא יגיע לעצרת בגלל השלטים, מימרן התעמת

אבי מימרן

עדותו המצולמת

כך ניסה השב"כ לגייס את אפי פלדבאום כסוכן

גדי פוקס

אך לא רק הוא סבל מאלימות. סיגל מעיד כי ראה אלימות וחוויות קשות שעברו חטופים אחרים: "ראיתי שמחבל מצמיד אקדח לראש של חטופה ומאיים עליה. ראיתי את אותה חטופה שוכבת על הגב, את הפה שלה אטום, רגליים קשורות, והכו בה עם מקל".

מדובר בעמית סוסנה, שנחטפה גם היא מכפר עזה, ששחזרה גם היא בראיון את ההתעללות: "הם חשדו שאני קצינה. הם מרביצים לי, והם משפילים אותי". סיגל מודה: "אני עד היום מרגיש נורא שלא גרמתי שזה ייפסק, הדבר הזה. שלא עשיתי יותר".

סיגל ואביבה הוחזקו יחד במשך 51 יום הראשונים. "סגורים בחדר כל הזמן, צריך לבקש אישור ללכת לשירותים", הוא משתף. "היו מצבי רוח משתנים של המחבלים, עצבניים, אלימים, במיוחד כשהלחימה התעצמה".

לאחר שאביבה שוחררה במסגרת עסקת החטופים בנובמבר 2023, תנאי השבי של סיגל הידרדרו. "כל יום אני שואל מתי אני משתחרר? 'אינשאללה, מחר', זו הייתה התשובה", הוא מספר.

במשך 67 ימים הוחזק סיגל יחד עם החייל החטוף מתן אנגרסט, שנחטף מהטנק בנחל עוז. "הוא סיפר דברים מאוד קשים שהוא עבר, אני ראיתי אלימות כלפי מתן", שיתף.

למרות ששב הביתה, קית' מתקשה להתרגל לחיים שאחרי השבי. "לקית' קשה לקום בבוקר, ממש", מודה אביבה. "נראה לי שאם לא הייתי אומרת לו 'יאללה, קית'…', הוא היה ממשיך לישון, סוג של עזה".

אביבה אף מוסיפה: "אני חושבת שיש משהו בשבי שלוקח אותך, במיוחד אחרי כל כך הרבה זמן – אתה לא נותן לעצמך להרגיש, כי אי אפשר להרגיש. ה'להרגיש' הזה הוא משהו מאוד מאיים, כי אתה יכול להרגיש ולרצות לבכות, ואסור לבכות".

"מאוד-מאוד קשה כל יום לחשוב על כל מי שנשאר שם – למה אני קיבלתי את זה, למה אני זכיתי? לא מגיע לי יחס מיוחד, מגיע לכולם", אומר קית' בכאב.