בראיון מרתק הערב ב'מהדורה המרכזית', אריה זיסמן, עורך החדשות של העיתון החרדי "יתד נאמן", משתף בתובנות על האפשרות לתקיפה ישראלית באיראן ללא גיבוי אמריקאי, על רקע שיחה מתוחה בין נתניהו לנשיא טראמפ. זיסמן מדבר על המגבלות, האתגרים והשלכות של תקיפה כזו, תוך התייחסות למצב הדיפלומטי ולחלון ההזדמנויות מול איראן.
אבי בלום פותח בבקשה ל"ספוילר" לטור השבועי של זיסמן ב'יתד', תוך התמקדות בסוגיית תקיפה ישראלית אפשרית באיראן, כשארה"ב נראית פחות מעורבת. הוא שואל: "האם אתה רואה היתכנות של תקיפה ישראלית ללא גיבוי או שותפות אמריקאית?".
זיסמן משיב כי מדובר בסיפור בעל פוטנציאל דרמטי, ומזכיר את ה"דונט" המפורסם של הנשיא ביידן לאחר אירועי 7 באוקטובר, שהיה איום כלפי חיזבאללה ואיראן, אך "התהפך עלינו". הוא מציין כי כעת יש "דונט נוסף" שפחות מדברים עליו, המתייחס לשיחה טעונה בין טראמפ לנתניהו ביום חמישי, כפי שדווח ב"ניו יורק טיימס". לפי הדיווח, ארה"ב גילתה שישראל מתכוננת לתקיפה באיראן, שעשויה להתבצע תוך שבע שעות מהחלטת נתניהו. השיחה התקיימה על רקע חשש ישראלי מהסכם ביניים עם איראן, שנתפס כלא מיטיב עם ישראל.
עוד באתר:
זיסמן מדגיש כי טראמפ, בדומה לפגישה קודמת שבה זימן את נתניהו מהונגריה לבית הלבן, הבהיר התנגדות לתקיפה, והשיחה תוארה כ"נזיפה". כתוצאה מכך, התקיפה לא יצאה לפועל, והמצב היה יכול להיות שונה לגמרי ללא השיחה הזו.
בלום מעלה את דבריו של יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, שטען כי תקיפה ללא תיאום אמריקאי הדוק וברכת הדרך מארה"ב אינה סבירה. זיסמן מסכים ומציין כי עד לאחרונה היו כוחות אמריקאיים משמעותיים באזור, כולל מפציצים ונושאת מטוסים, שהיוו איום על איראן, אך כעת הם אינם כאן. הוא מוסיף כי השיחות הדיפלומטיות של טראמפ עם איראן מגבילות את ישראל, שכן טראמפ לא יאפשר תקיפה כזו כרגע.
זיסמן משווה זאת למבצע ב-1981, בו ישראל הרסה את הכור בעיראק וזכתה למחיאות כפיים, אך מדגיש כי כיום, בשל המורכבות של תוכנית הגרעין האיראנית והפיזור שלה, תקיפה כזו אינה אפשרית ללא קואליציה בינלאומית. הוא מציין כי מבצע דומה בכור הסורי ב-2007 הצליח, אך המצב הנוכחי שונה.
זיסמן מתייחס גם לסוגיית הבריתות האזוריות, ומציין כי האמירויות וסעודיה, שהיו בעבר שותפות אסטרטגיות של ישראל נגד איראן, נסוגות כעת ומשכנעות את ארה"ב למנוע תקיפה ישראלית, כנראה בשל אינטרסים כלכליים עם ארה"ב. הוא מדגיש כי ישראל נותרה לבדה, בעוד איראן נמצאת במצב מוחלש – הזדמנות נדירה לתקיפה. עם זאת, הוא מצטט את אלוף יצחק צ'ייני, מפקד חיל הים, שחשף כי צה"ל קיבל הוראה להיערך לתקיפה ביוני, מה שמעיד כי האפשרות עדיין קיימת.
בלום שואל על היחסים בין נתניהו לטראמפ, והאם יש קרע שמזכיר את התקופה תחת ממשלי אובמה או ביידן. זיסמן דוחה את הרעיון של קרע משמעותי, וטוען כי נתניהו מכיר היטב את הממשל האמריקאי. הוא מציין כי טראמפ מתמודד עם שלוש חזיתות: רוסיה-אוקראינה, עזה, וסין, וכי הוא מבקש להשיג הישג דיפלומטי עם איראן. זיסמן מוסיף כי טראמפ נסוג מהחזית מול החות'ים, ומאמץ מדיניות של "אמריקה תחילה", שמותירה את ישראל לבדה. עם זאת, הוא סבור שגם אם ישראל תתקוף בניגוד לעמדת טראמפ, ארה"ב לא תנטוש אותה לחלוטין, אך תעשה זאת בחוסר רצון.
לסיום הוא מזכיר כי ב-2012, תחת ממשל אובמה, תוכנית תקיפה דומה נבלמה על ידי גורמי ביטחון ישראליים, כולל הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי וראש המוסד מאיר דגן, באמצעות הדלפות לתקשורת. זיסמן רומז כי גם כיום, הדלפות כמו זו ב"ניו יורק טיימס" עשויות לשרת מטרות דומות.
האזינו לראיון המלא הערב ב'מהדורה המרכזית' בהגשת עו"ד אבי בלום ב'קול חי':
