לקראת חודש תמוז הבעל"ט, מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן משתף בידיעה מרתקת מעולם המסורת וההלכה, הנוגעת למנהג עתיק הקשור למיני דגים מסוימים – הידועים בשם שלייען או ציגיינר פיש (דג צועני).
המקור למנהג מופיע בספר בעל שם טוב על התורה (פרשת שמיני אות ט'), שם נכתב כי קיימת קבלה מהבעש"ט הקדוש זי"ע שלא לאכול דגים אלו, משום שיש עליהם חשש הקשור לפסוק “שרץ השורץ על הארץ”.
גם בספר דרכי תשובה (סי' פ"ג סק"ז) מובא המנהג בשם אמרי שפר, ושם מתואר כי סביב הנושא התפתח פולמוס גדול בין האחרונים. חלקם החמירו, חלקם הקלו, וחלקם קבעו מנהג ביניים – לא לאכול דגים אלו דווקא בחודשי תמוז–אב.
עוד באתר:
החידוש המעניין הוא ההסבר: דגים אלו נוהגים להטמין את עצמם בעפר בחודשי תמוז ואב, ולכן בתקופה זו הם אינם מצויים במים אלא עלולים להימצא במגע עם הקרקע. משום כך, היו שנמנעו מלאוכלם בחודשים אלו בלבד, מחשש שמא אינם עומדים בהגדרת “כל אשר במים”.
עם זאת, הרב רייכמן מציין כי בשם השר שלום מבעלזא זי"ע נאמר שמעיקר הדין אין כל חשש באכילת דגים אלו. המנהג שלא לאוכלם בחודשי תמוז-אב נובע בעיקר מעניין של מיאוס, ולא מחשש הלכתי מחייב.
כך או כך, מדובר במנהג מרתק המשקף את העומק, הזהירות והרגישות של מסורת ישראל בכל הנוגע לכשרות המאכלים – ובמיוחד בתקופות השנה שבהן הטבע עצמו משנה את פניו.
