בתוכנית 'שמור וזכור' ב'קול חי', השיב הגאון רבי אברהם יוסף לשאלות מאזין בנושאי ברכות והתנהלות בליל שבועות, תוך מתן הנחיות הלכתיות מדויקות ומעשיות.
המאזין שאל על אדם השותה מים בליל שבועות לאחר ברכה ראשונה, ונרדם תוך כדי לימוד: האם שינה כזו נחשבת הפסק? הרב השיב: "השולחן ערוך כותב, יכול אדם לברך בתחילת היום ולפתור את מה שאכל, שתה לכל היום, בתנאי שלא היה היסח הדעת".
הרב הבהיר כי שינה מכוונת, כמו הנחת ראש על הסטנדר, נחשבת היסח הדעת: "אם הוא התכוון לישון זה נקרא היסח הדעת." במקרה כזה, יש לברך מחדש ברכות הנהנין וברכות התורה. לעומת זאת, "שנת יום לא נקראת היסח הדעת, שנת לילה נקראת היסח הדעת." הרב הוסיף כי כניסה לשירותים או יציאה לחדר מדרגות נחשבות גם הן הפסק לברכות הנהנין, כיוון שהן מבטלות את הכוונה הראשונה.
עוד באתר:
בשאלה נוספת, התייחס המאזין למנהג תפילה לשלום החטופים והלוחמים לאחר שחרית, וציין חזן שאמר קדיש לאחר פרק תהילים אחד בלבד, מה שהרגיז אותו. הרב השיב: "לא צריך להתעצבן, זה לא נקרא קדיש לבטלה. אנחנו לא ממליצים לומר, אבל בין לא ממליצים לבין מי שכבר אומר להתרגז עליו, לא צריך."
הרב שיבח את המנהג: "אנחנו הנהגנו לומר אבינו מלכנו על שני הדברים. גם על החיילים שעדיין לוחמים, וגם על החטופים שהקדוש ברוך הוא יחזיר את כל השבויים ויקרא להם דרור."
האזינו לדברים המלאים בתוכנית 'שמור וזכור' בהגשת הגאון רבי אברהם יוסף ב'קול חי':
