
בצל המשבר הפוליטי סביב חוק הגיוס, משגר דובר תנועת ש"ס, אשר מדינה, מתקפה חסרת תקדים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד תנועת הליכוד. בטור שפרסם בעיתון 'הדרך', ביטא מדינה את תחושות התסכול והכאב של ש"ס מהתנהלות שותפתה הקואליציונית, שלדבריו מפקירה את הציבור החרדי ונוהגת בו באטימות.
לדבריו, ש"ס הוכיחה נאמנות מוחלטת למחנה הימין לאורך כל הדרך, תוך נכונות לשלם מחירים אישיים כבדים. "הרב אריה דרעי היה הראשון ששילם את המחיר – מחיר כואב. על אף ההישג המרשים בבחירות, נאלץ לפרוש מתפקידו כשר ולנהל את התנועה מביתו. הוא זה שיזם את 'בלוק הימין', שמר עליו מאוחד ומלוכד לאורך כל הדרך – והבלוק הזה ניצח בסופו של דבר. בלעדיו, נתניהו לא היה יכול לשבת שוב על כיסא ראש הממשלה."
בהמשך הטור, יוצא מדינה בחריפות נגד האיפוק שמפגין הליכוד כלפי מפלגות ימין אחרות, שלדבריו מרשות לעצמן לנקוט בהתנהלות סחטנית, בעוד שדרישות ש"ס מוצגות כהתגרות. "די להביט כיצד נהגו מפלגות אחרות בגוש הימין – שבחרו פעם אחר פעם לאיים בפומבי על יציבות הממשלה בשלל נושאים. התנהלות סחטנית ולא לויאלית זו התקבלה בשתיקה, אם לא באהדה, בקרב חוגי הימין וגם בליכוד. להם מותר לזעזע את יסודות הממשלה, משום ש'הנושאים חשובים להם'. ואילו ברגע שהעלינו סוגיות יסוד הנוגעות לציפור נפשנו, ספגנו ביקורת ומתקפות, כאילו אין לנו זכות לדרוש או להתעקש."
עוד באתר:
מדינה מתאר כיצד נציגי ש"ס, השר לשעבר אריאל אטיאס וח"כ ינון אזולאי, קיימו מגעים ממושכים עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, בניסיון להגיע להסדרה מוסכמת בנושא חוק הגיוס. "מי שנמצא בעובי הקורה, יודע עד כמה הם באו בנפש חפצה כדי לקדם הסדרה מוסכמת בנושא מעמד בני הישיבות, אולם שוב ושוב, בכל פעם שנראה היה שמתקרבים לנוסחה סבירה, הופיע אדלשטיין עם דרישה חדשה ומופרכת. בכל פעם שנראה היה כי מגיעים להסכמות – הוא לפתע הרים את הרף."
השבוע, לדברי מדינה, התרחש רגע מכונן – קו אדום שנחצה. "כאשר הרב דרעי הורה לנציגי ש"ס לא לצאת מהחדר וללחוץ את אדלשטיין כדי להבין מהן דרישותיו הסופיות – צצה התשובה שהכתה אותם בתדהמה. אדלשטיין שלף את 'נשק יום הדין': סל דרקוני של סנקציות אישיות חסרות תקדים – גם אם נעמוד ביעדים! זהו מסמך רדיפה, לא הצעת חוק."

מדינה אינו חוסך במילים: "רוצה לומר – להפוך כל בן תורה לאזרח סוג ג', נחות אפילו מהמגזר הערבי שאיננו מתגייס, אך ממשיך ליהנות מכל ההטבות הללו. זהו, בראש ובראשונה, חילול השם שאין כדוגמתו. הפיכת לומדי התורה למצורעים, למוקעים חסרי זכויות – האם זהו הדגל של תנועת הליכוד?".
הוא מציין את הסתירה בין גישת הליכוד כיום לבין דרכה ההיסטורית: "האם זו מורשתו של מנחם בגין ז"ל, שהוקיר את לומדי התורה, כיבד את הרבנים והרים את קרנם בגאון? האם עיניהם כה טחו מראות, שהם נסחפים אחרי קמפיין כוזב ודמגוגי של 'נשיאה בנטל', בעוד שהמציאות בשטח מוכיחה אחרת לגמרי? הרי ניסיון לכפות גיוס בלחץ ובשנאה מעולם לא הועיל."
בסיומו של הטור, מפנה מדינה אצבע מאשימה כלפי ראש הממשלה ומציב בפניו דרישה נחרצת לפעול: "הליכוד, בשתיקתו הרועמת ובהסכמתו הפסיבית, בוחר לדהור על גלי ההסתה. במקום לעצור את ההסתה – הוא מהדהד אותה. למעט קומץ צדיקים בסדום שמכירים בערכה של התורה, הנהגת הליכוד כולה שותקת. הם אינם מוחים כאשר אדלשטיין חובט בשותפים הנאמנים ביותר ומדרדר את הקואליציה אל פי התהום."
"הגיע הזמן לומר – עד כאן. המפתח בידיך, בנימין נתניהו. אתה הראש, אתה המחליט. בידך לבלום את הסחף. בידך לדפוק על השולחן, להפסיק את ההיגררות אחרי קמפיינים, ולהוביל להבאת חוק ראוי, אחראי ומאוזן. הלכנו איתך דרך ארוכה. ספגנו ביקורת בשבילך. כעת הגיע מבחן הנאמנות האמיתי. אם ממשלתך חשובה לך – פעל. מהר. אחרת, רעש המהומה שבחוץ הוא לא עוד הד – הוא קטר הבחירות שיצא לדרך."
הטון החריף והטענות הקשות המובעות בטור מצביעים על שבר אמון עמוק בתוך גוש הימין – שספק אם ניתן יהיה לאחותו ללא מענה ברור ופעולה מהירה מצד ראש הממשלה.