העסקנים התאספו: שיר קשור למנורה? | הפלייליסט

השבוע אשוב ואקיים את המאמר הידוע "אין מוקדם ומאוחר בתורה".

כפי שהסברתי פעם, אני עושה את הפלייליסט לפי סדר מסוים: אקטואליה, פרשת השבוע וכן הלאה.
השבוע 'אפתח' עם שיר מתוך פרשת השבוע. ואם כבר הזכרתי "פתיחה" אני רוצה לכבד שלושה זמרים עם "פתיחה". נתחיל עם השכן שלי שלומי דסקל (דרך אגב, אספר כי כמו כל שנה ביום שני של חג השבועות, שלומי דסקל היה הבעל תפילה ואחרי שסיימו את "בריך שמיה" לפני שהוציאו את הספרי תורה שרנו את השיר הידוע ויהיו זרעי וזרע זרעי תלמידי חכמים וכו') ונמשיך עם יידל ורדיגר ולאחר מכן ליפא שמעלצער עם שיר נפלא שהלחין יוסי גרין. (דרך אגב בעקבות השיר הזה יוסי גרין כתב בספרו מנגינת חיי דבר נפלא בעניין של פתיחת הארון. אצרף את המאמר המלא כאן למטה).

נחזור לאקטואליה. ביום שני הלך לעולמו החזן ר' יהודה אהרן (ארי) קליין ז"ל, דמות אהובה בעולם החזנות והמוזיקה היהודית. הוא היה הגיס והשדכן של מרדכי בן דוד והוא זה שגם חיבר בין מרדכי בן דוד לאדמו"ר הצדיק מריבניץ זצ"ל. הוא הוציא שלושה אלבומים אבל אני רק הכרתי אלבום אחד, ובאלבום הזה היה את השיר עוד ישמע. ושלומי כהן הוציא גרסת קאבר באלבום "מראה כהן". לכן נשמע את השיר עוד ישמע. אני התלבטתי אם לשים את הגרסה המקורית או את הגרסה של שלומי כהן. בסוף החלטתי לשים את זו של שלומי כהן כי היא חדשה וקצבית יותר. ואם כבר שמתי את השיר הזה ואנחנו נמצא עכשיו בעונת החתונות אני רוצה להקדיש את זה לכל החתנים וכלות. אבל אני חייב לשים שיר שגם שומעים את קולו. אני בטוח שאתם מכירים את השיר אלוקי נשמה שמיכאל שטרייכר מבצע את לחנו של גדעון לוין. אבל אני שמתי לכם את הגרסה דואט בין גדעון לוין והחזן ארי קליין. יש קצת שינויים בשיר עצמו ואני אישית אוהב יותר את הגרסה הזה.

ביום שלישי היה יומא דהילולא של רבי חיים מוולוז'ין. אני בטוח שכולם יודעים את הסגולה שמופיע בספר נפש החיים להסיר ולבטל מעליו כל דינים ורצונות אחרים שלא יוכלו לשלוט בו, ולא יעשו בו רושם כלל – כשהאדם קיבל בלבו לאמר: 'הלא ה' הוא האלוקים האמיתי ואין עוד מלבדו יתברך שום כוח בעולם". לאחרונה יצא סינגל של אבישי אשל ביחד עם פיני איינהורן על הסגולה הזאת. וגם עוד שיר שנקרא "אין עוד מלבדו" של מרדכי בן דוד מתוך מופע אוהל.

—

פרשת השבוע: כמו כל שבוע אני רוצה לתת קרדיט לווארטים הנפלאים ל"שעתיים לשבת" של מני גירא שוורץ ב'קול חי מיוזיק' – כל שישי בין 12:00 ל 14:00

בהעלותך את הנרות… היה קשה מאוד לבחור אם איזה שיר לפתוח בנושא של מנורה אבל אחרי פגישה דחופה עם העסקנים, הכל הסתדר על צד היותר טוב:) נשמע כמה שירים שקשורים לנר או מנורה. גם גד אלבז בתור ילד ישיר לנו על אמא שמדליקה נרות של שבת.

הבעל מחבר של הספר לפלגות ראובן אומר שהשבעה קני המנורה השפיע שבע השפעות טובות רוחניות, אותם השפעות שאומרים בברכת שים שלום טובה וברכה. כי באור פניך נתת לנו השם אלוקינו, תורת חיים, אהבת חסד וכו', טוב אני יתן לצודיק גרינוולד ויוסי גרין לשיר לנו את אותם…

—

ויעש כן אהרן אומר רש"י להגיד שבחו שלא שינה, יש הרבה פירושים, וכי יעלה על הדעת שאהרן הכהן שהיה קדוש להשם אחד משבעת מהאושפיזין אפשר לחשוד שמה הוא שינה משהו מבאר הסבא מקעלם שבח גדול הוא שפעולה קטנה כמו הטיית הנרות אל פני המנורה האמצעית על פני הנר האמצעי זה יחשב לו לאהרן הכהן כעבודה גדולה הוא ניגש אל העבודה הזאתי ככניסתו לקודש הקודשים ולהקטרה ולהקרבה למלאכות הקודש כך גם הוא ניגש לעניין הזה של הטבת הנרות וזו הכוונה שלא שינה שלא היה אצל אהרן הכהן הבדל בין פעולה קטנה לפעולה גדולה.

עוד פירוש שהטבע של בן אדם כשהוא עולה לגדולה הוא הופך להיות קצת בעל גאווה, אבל לא אהרן הכהן, ועל זה אמר רבי שמעלקע מניקלשבורג שכמו המנורה לא הרגיש אם הוא גבוה או נמוכה כך גם הרגיש אהרן לפני ואחרי הדלקת הנרות, וגם מביא בסימוך כתוב והיה כנגן המנגן, שאדם שמנגן להקב"ה הרי הוא ממש הופך להיות ככלי הנגינה עצמו, כלומר שהוא לא מתגאה בזה, כמו הכלי הנגינה עצמו שאין לו רגשות, אז קורה ההמשך הפסוק ותהי עליו רוח השם. זה מה שהיה לאהרן הכהן. חוץ מהשיר של אמני קול חי מיוזיק, יש עוד שיר של יעקב שוואקי מתוך האלבום עד בלי די על אותם המילים שמשום מה לא שמענו אותו מספיק לדעתי.

—

כתוב ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני 'ישראל' לעבד את עבדת בני 'ישראל' באהל מועד ולכפר על בני 'ישראל' ולא יהיה בבני 'ישראל' נגף בגשת בני ישראל אל הקדש, אומר רש"י חמישה פעמים נאמרו בני ישראל במקרה הזה להודיע חיבתן שנכפל אזכרותיהן במקרא אחד כמניין חמישה חומשי תורה וכך ראיתי בראשית רבה. (סיבה מוצדקת לדעתי לשים שיר מאוד מאוד אהוב עלי חביבין של יואלי גרינפלד) בספר 'המנהיג' של רבי אברהם בן נתן שהוא אחד מהראשונים הוא מביא שאנחנו נוהגים את המנהג לומר לפני תפילת שמונה עשרה בכל בוקר את התפילה צור ישראל קומה בעזרת ישראל גם שם אנחנו אומרים חמש פעמים את המילה ישראל וזה כנגד הפסוק הזה פה מפרשת בהעלותך. נזכרתי בשיר צור ישראל של פרחי מיאמי ונשמע את זה בגרסת לייב. ואני זוכר טוב את המופע הזה כי אני ישבתי שם בקהל…

—

פסוק ז ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע וכו'. (שיר יפה של ר' איצי אקרמן על המילים הללו) שאלת הגמרא מי היו האנשים האלה. והראשונים שואלים על הגמרא מה השאלה של הגמרא פה בעניין הזה היו אנשים אשר היו טמאים ורצו כן להקרין שואלים על הגמרא מדוע הגמרא שואלת מי היו האנשים האלה שבאו למשה. מבאר רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל שהאנשים האלה שהגיעו וביקשו למה נגרה חלקנו חייב להיות שהיו אנשים מיוחדים מאוד שחביבים עליהם המצוות. כי תחשבו רגע שמודיעים לכם שזכיתם בחמש מיליון דולר אבל אומרים לכם אתם פטורים מלקחת את זה. כך היה היחס של האנשים האלה לקרבן הפסח הרי אמרו להם אתם פטורים מהמצווה הזאתי הייתם טמאים הפסדתם אתה בסדר אתם לא חייבים לעשות את המצווה זה טורח להביא כבש וללכת איתו לבית המקדש ולהקריב אותו הרי זה סיפור גדול ומורכב. זה בדיוק הנקודה מסביר הרב קרלנשטיין זצ"ל. ומובא בחידושי הרים שמכאן אנחנו רואים חיזוק גדול לעניין של רצון האדם שאין דבר העומד בפני הרצון (זה מזכיר לי את השיר של רולי דיקמן) 'למה נגרע' זו זעקה. כל יהודי באמצעות זעקה אל הקדוש יכול לשנות ממש סדרי בראשית ומילא גם מובן למה הגמרא שואלת מי הם האנשים האלה כי הם היו אנשים כל כך מיוחדים שחביבות המצוות הייתה כל כך קדושה ביניהם.

—

על פי השם יחנו ועל פי השם יסעו, השל”ה הקדוש לומד מזה שכל אדם יקפיד לומר על כל דבר בעזרת השם ברוך השם וכו' שיהיה שם שמים שגור בפיך. אז 'בעזרת השם' ו'אם ירצה השם' נשמע את בערי וובר ושמחה פרידמן

—

בפרשה לומדים על "נסיעות" ותקעו "בחצוצרות" (מזל שלא היה הודעות קוליות בימים ההם) הנה ליפא שמעלצער מגיע עם החצוצרות שלו…

—

פסוק לה ובנחה יאמר… שמתי שיר יפה של קעמפ שלווה

—

פסוק ח' הריבונו של עולם אמר לאהרן ומרים 'פה אל פה אדבר בו' אומר רש"י "והיכן אמרתי לו? רש"י עונה: בסיני. כמו שכתוב בפסוק "לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמדי". שיר של חסידות פרמישלאן

—

התורה מעיד "והאיש משה עניו מכל אדם" פה שמתי שיר באידיש אז סליחה מכולם… אבל הנה מה שהשדרן המוכשר אמר בתוכניתו השבוע על השיר הזה: משה הוא ידע מי הוא ואיזה זכויות היו לו הוא ידע שהוא היה המנהיג של עם ישראל מי שזכה להוציא להוציא אותם ולהנהיג אותם 40 שנה במדבר ולהביא להם את התורה איך הוא יכול להיות עניו. מוטי מסביר ע"פ ספרים הקדושים בשירו שמשה רבינו הביט לעבר הדורות האחרונים הדורות שלנו לפני הגאולה וראה איך אנחנו נמצאים בדור כל כך קשה עם הרבה ניסיונות עם הרבה נפילות עם הרבה קשיים ולמרות הכל אנחנו מתפללים ולומדים ושומרים על התורה והמצוות ומחנכים את הילדים שלנו בדרך ה' אז אמר משה רבינו אני שראיתי את השכינה הקדושה וחוויתי את כל הניסים והנפלאות זכיתי להיות משה רבינו זה לא חכמה, כשאני מסתכל עליכם כן כן עליכם על המאזינים שלנו עליי על הדור הפשוט הזה על הדור האחרון הזה לפני ביאת המשיח ורואה מאיזה ניסיונות הם מתמודדים עם איזה הסתר פנים ולמרות זה אנחנו קרובים לעהקדוש ברוך הוא ועובדים אותו מי זה היה לו חלישות הדעת ומזה הוא נהיה עניו.

—

בסוף הפרשה משה רבינו מתפלל לרפואתו של אחותו מרים "קל נא רפא נא לה" בואו ונתפלל על כל החולים שיהיה להם רפואה שלימה. (תכתוב את זה יותר טוב בבקשה)

—

הפטרה: רני ושמחי – יצחק ריס

—

פרקי אבות פרק ב' הרבה מנדי וולד השבוע… מותר לי מידי פעם…

—

שיר לכבוד שבת: וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם "ותקעתם בחצוצרת", הבעל הטורים בשם הספרי כותב ש"וביום שמחתכם" בגימטריא "וביום השבת" מכאן הוא לומד שגם בשבת צריך להיות בשמחה. השיר וביום השבת – מב"ד.