
הקטיעה בין הענפים לשורשים
האבות הקדושים הם שורש עם ישראל, והענף הוא המשך ישיר של השורש. שבטי ישראל נקראו בשם שבטים שהם מלשון ענפים, השבטים הם תוצאה והמשך ישיר של השורשים-האבות הקדושים, ולכן על 'הענף להיות דומה לשורשו'
מסיבה זו הקדוש ברוך הוא כרת ברית עם האבות הקדושים אבל גם עם ישראל בהר סיני וגם עם שבטי יה. מתבקש היה כי יהיה קשר ישיר ורצוף בין השורשים לענפים..
עוד באתר:
חטא המרגלים עצר ויצר הפסק בין השורשים לענפים:
השורש האחרון-יעקב אבינו ירד מארץ ישראל למצרים ביחד עם שבעים יוצאי חלציו. תיקון יציאת מצרים היה כי דור יוצאי מצרים יהיו מבאי הארץ, אותם אנשים שחוו את כור ההיתוך בעבודת פרך, עשרת המכות, קריעת ים סוף ומתן תורה. היו צריכים להביא את כל מה שחוו וקבלו לארץ ישראל.
אבל חטא המרגלים יצר הפסק, הפסק בין האבות לשבטים, בין השורשים לענפים, ולכן העולם לא הגיע על תיקונו.
זה הביאור בשיח בין משה רבינו לקדוש ברוך הוא לאחר חטא העגל, ה' יברך אמר: הבה ונפסיק את ברית האבות ונקים את עם ישראל מחדש ממך ומזרעך אך משה רבינו לא הסכים,
ה' יתברך אמר למשה: "ואעשך אותך לגוי גדול ומשה ענה בסירוב: "למה ה' יחרה אפך בעמך" ומבאר המדרש: אמר משה: אם כסא של שלושה רגלים לא עמד לפניך, שלי – רגל אחת – יעמוד?" (רש"י דברים ט יד)
בפרשה שלנו היא המשך ישיר לשיח של חטא העגל:
הקדוש ברוך הוא אומר למשה אני ממשיך את דבריך בחטא המרגלים : 'שלח לך לדעתך' בדיוק כמו שדעתך לא הסכימה לוותר על כליית עם ישראל בחטא העגל, בגלל שרצית את שלמות השבטים שהם ענפי שורשי האבות הקדשים גם כאן בכניסה לארץ ישראל, דע לך כי כל נשיאי השבטים צריכים לשוב בשלום בלא לדבר סרה על הארץ.
מסיבה זו 'קדושה ראשונה קדשה לשעתה בלבד' ולאחר מכן הקדושה בטלה, אבל 'קדושה שניה קשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא' קדושת ארץ ישראל שנעשתה על ידי באי המדבר ולא על ידי באי מצרים שמתו במדבר, התבטלה ונעקרה ממקומה כי לא נעשתה בשלמות.
לעומת זאת קדושה שניה נעשתה רק במאות בודדות אבל עלו בה מכל השבטים ומכל בתי האב של הכהנים והלווים (עזרא ב סד) ולכן קדושה השניה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא.
ועוד משהו: חלק בלתי נפרד מהקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא הוא הקשר שלנו בנינו לבין עצמנו, אחדות האומה לא כערך סוציאלי אלא כערך אלוהי, ובאם דברנו סרה בארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה, פגמנו בברית.
לצורך כניסה לארץ ישראל יש צורך באחדות אבל כזאת שהיא בעלת משמעות רוחנית ומלאה בקידוש ה', שלא כמו שקרה למרגלים והשיח השלילי אודות ארץ השם.
ולכן, שוב אנו מוצאים את ערך אחדות האומה במלוא המשמעות בעיקר זאת הרוחנית: ללא נציגים צדיקים וקדושים מכל שבטי האומה וחלקיה, חסר בשלמות נצחיות קדושת הארץ הן בכיבוש יהושע והן בכיבוש עזרא.
ולסיום: דווקא בימים בהם אנו נאבקים על זכות הקיום בחיי הארץ, עלינו לזכור את החשיבות של כללות האומה שבטיה, תחייתה, ואחדותה.