
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שהיתה ממפילי ממשלת בנט-לפיד, מגיבה לראיון של בנט הערב, בו האשים אותה בכך שבגללה סינוואר לא חוסל לפני השביעי באוקטובר: "מדהים לראות את התזמון המדויק שבו בנט בחר להתראיין דווקא בפרשת קורח. כ"כ הולם את האיש, את סגנונו ואת דרכו הפוליטית. שום חרטה, שום בקשת סליחה מציבור הבוחרים שרימה – רק יהירות עיוורת וקנאה יוקדת בהישגים ההיסטוריים של נתניהו".
לדברי סילמן, "אני – בניגוד אליו – ביקשתי סליחה על התקופה שבה שותפתי בקואליציית הרמייה ההיא. הוא? ממשיך כאילו לא קרה דבר. שום מילת סליחה מבוחריו שרימה. מה הערך בכלל למילים של אדם שכל עם ישראל וכל העולם ראו בעיניהם שאין לו שום מחויבות לשום דבר שהוא אומר וגם לא לחתימה?! התשובה העצובה ברורה: אדם שאין לו מילה, שבמקום לקיים את מילתו, מצהיר שאינו מבטיח גם לילדיו. כי כשאין אמת – אין גבולות, אין ערכים, ואין קווים אדומים".
עוד באתר:
"ומעבר לכל זה – כרגיל, שום דבר ממה שאמר אינו אמת: זה האיש שהכפיף את מדינת ישראל למועצת השורא. שהעביר מיליארדים לאחים המוסלמים – כסף שהתברר בהמשך שהוזרם לעמותות סיוע לחמאס. זה האיש שהקים ממשלה על אצבעות רע״מ, שביום פקודה האשימה את ישראל בפשעי מלחמה. והוא עוד מעז לטעון שהיה מחסל את סינוואר?!", ממשיכה השרה ותוקפת.
"זו היתה ממשלת חנופה לאחים המוסלמים. ממשלה שכמעט נפלה בגלל נטיעות בנגב – אז תקיפה בעזה או באיראן? ואם כבר – הממשלה הזו כיהנה עוד 9 חודשים אחרי פרישתי. מדוע לא תקפה אז? כל דיבורי ה"אחדות" שלו – הם מסיכה מגוחכת. מי שמצהיר שיחרים ממשלה בראשות נתניהו – אבל ישב עם תומכי טרור – חושף את פרצופו האמיתי. הניסיון שלו לקחת קרדיט על התקיפה באיראן, הוא גיחוך שאין לתאר. כמו הזבוב שרוכב על גב הפיל וצועק "ניצחנו".
"רק שהאיש הזה לא הצליח כראש ממשלה לנהל אפילו את לשכתו, לא עבר שם שבוע בלי קטטות והאשמות. היה לי הכבוד להפיל את ממשלת השמאל-ערבים – ולהציל את מדינת ישראל מהידיים המסוכנות שהיו מוליכות אותה לאבדון. אז כן – בסקרים הוא תמיד היה חזק. ומה קרה בסוף – כולם יודעים".
גם שר התפוצות עמיחי שיקלי, שהתמודד ברשימתו ולא נכנס לממשלת בנט מגיב: "בדיקת עובדות קצרה למר בנט: א. מתקפת חמאס תוכננה בזמן כהונתה של ממשלת השינוי ואף שייתכן שהעיתוי המדויק הושפע מהמחאה ובעיקר מהסרבנות ההמונית, התוכנית הייתה יוצאת לפועל כמה חודשים לפני או אחרי ללא קשר אליה".
"ב. בזמן כהונת ממשלת השינוי נקבעו כמה תקדימים מסוכנים למול רצועת עזה: 1. העלאת מכסת היתרי העבודה לעזתים ל-20,000. שר שיתוף-הפעולה האזורי, עיסאווי פריג’, הסביר אז כי “שגשוג כלכלי מגביר יציבות ביטחונית”. 2.לראשונה תקף צה״ל את הג׳יהאד האסלאמי בלבד, מתוך הנחה שחמאס “שואף להסדרה ומתמקד בכלכלה״. ג. לממשלת השינוי הייתה שנה וחצי לסיכולים ממוקדים של ראשי חמאס, הטענה כאילו פרישתה של ח״כ סילמן היא זו שמנעה ביצוע היא תירוץ אומלל".
"ד. לו מתקפת חמאס הייתה מתרחשת תחת כהונתם של הצמד בנט ולפיד: 1. ספק אם פעולה קרקעית מאסיבית הייתה יוצאת לפועל ואין סיכוי שפעולה קרקעית ברפיח הייתה יוצאת לפועל לנוכח ההתנגדות העזה של ממשל ביידן. 2. בנט ולפיד היו מקבלים את דרישת הצבא לאישור אמריקאי מראש לתקיפת צמרת חזבאללה וזו בסבירות גבוהה מאד כלל לא הייתה באה לעולם ובטח שלא פעולה קרקעית. 3. באשר לאירן בנט עצמו אמר בראיון שקיים לאחרונה שגישתו לנטרול האיום האירני לא מבוססת על מתקפה של אתרי הגרעין אלא: ״החלשה והחלשה של המשטר ולאו דווקא פעולה קינטית (צבאית)…", מסיים שיקלי.