מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף מסר הלילה את שיעורו השבועי בבית הכנסת היזדים בירושלים, כאשר השיעור עסק בנושא ברכות לבטלה והחובה להימנע מלענות "אמן" לאחריהן, תוך התבססות על דברי הרמב"ם, ראשונים ואחרונים, והדגשת החומרה ההלכתית הכרוכה בכך.
מרן התמקד בדברי הרמב"ם בהלכות ברכות (פרק א', הלכה ט"ו) ובשולחן ערוך (סימן רט"ו, סעיף ד'), שקובעים כי "כל המברך ברכה שאינה צריכה, הרי זה נושא שם שמיים לשווא, ואסור לענות אחריו אמן". הוא הדגיש את חומרת העניין: "בגמרא ברכות כתוב, כל העונה אמן יתומה, חס ושלום, יתייתמו בניו, חס ושלום, ימות בקיצור ימים, ובנים שלו יהיו יתומים. זה חמור מאוד. זה מראה על חוסר יראת שמיים. אתה לא מפחד מהקדוש ברוך הוא? מה אתה מזכיר שם השם עכשיו? ארץ ישראל הזדעזעה, שנאמר לא תישא, ואתה אומר את זה לבטלה? לכן החמירו חכמים".
מרן הראש"ל הגר"י יוסף בדיון מרתק: האם נזכה לראות את מרן הרב עובדיה בגן עדן?
עוד באתר:
הרב הביא דוגמה מעשית מעיר צור, שבה מתעורר ספק האם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ולכן קוראים בה מגילה בי"ד ובט"ו באדר: "הרמב"ם סובר שזה מהדין… קורא שזה מסופק, מוקף חומה או לא… הרמב"ם אומר שמברכים בי"ד, ט"ו לא מברכים". הוא הסביר כי ברכה בט"ו עלולה להיחשב כברכה לבטלה, ולכן "אם אני אברך, אולי יצאתי את החובה… זה י"ד. בחזור לברך, זו ברכה שאינה צריכה. איסור ברכה שאינה צריכה, איסורה דאורייתא".
מרן ציין את מחלוקת הפוסקים בנוגע לחומרת האיסור. החזון איש סובר כי ברכה שאינה צריכה היא איסור דרבנן, בעוד הרמב"ם בתשובותיו קובע כי מדובר באיסור דאורייתא: "אילו היה החזון איש רואה את תשובת הרמב"ם שהזכרתי עכשיו, שכותב איסורא דאורייתא, הוא לא היה כותב את זה". עם זאת, הוא הביא את דברי הגאון רבי ישמעאל הכהן, שמפרש כי הכוונה היא לחומרה דומה לאיסור דאורייתא, אך בפועל מדובר באיסור דרבנן.
הרב התייחס למנהגים שגויים בקרב המון העם, והדגיש כי אין לענות "אמן" לאחר ברכות שנויות במחלוקת: "אם יתעקשו הציבור, המון העם, לקרוא את המגילה בצור בי"ד ובט"ו, ולברך בט"ו… ראוי לכל תלמיד חכם ולכל יראי שמיים להימנע מזה, וייזהר לבלתי לענות אמן". הוא ציין את דברי הריב"ש, תלמיד הר"ן, שכל מנהג שיש בו חשש איסור, חובה על גדול הדור לבטלו: "כל מנהג שיש בו שמץ של איסור… צריך לבטל את המנהג הזה".
מרן הביא דוגמאות נוספות, כגון ברכות השחר שלא נאמרו כהלכה: "מנהג פשוט ברוב ישראל, על פי גדולי הדורות, לברך ברכות השחר, אפילו שלא התחייב בהן… כותב בן אברהם בן הרמב"ם, מכל מקום, מי שיברך אותם הם ברכות לבטלה, ואין רשות לאדם לענות אמן אחריהם". הוא התייחס גם לברכת "יראו עינינו" בחו"ל, שבה מחלוקת ראשונים, וציין כי הראש לא ענה "אמן" לאחריה מחשש לברכה לבטלה.
במהלך השיעור, שיתף הרב סיפור אישי על אביו, מרן הראש"ל רבי עובדיה יוסף זצ"ל: "לפני 35 שנה בערך, חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל אמר לי, אני לא חולק על אבא שלך הרבה, יש הבדל אחד ביני לבינו. אני מסכן את נפשי בשביל המנהגים, אבא שלך לא מתחשב במנהגים. יש לו שולחן ערוך, רק כדברי מרן". הרב הסביר כי דרכו של אביו הייתה לבטל מנהגים שיש בהם חשש איסור, בהתבסס על דברי הריב"ש ופוסקים נוספים.