כך מתמודדים נכון

אפרת משחזרת את הנפילה: "הילדים זינקו עליי"

ביתה נהרס מפגיעת טיל איראני וממשיכה לחזק נשים מתוך מלון הפינוי: "בחרתי להודות, לא לשקוע. זו שליחות"

מיכל ירושלמי

ז' בתמוז תשפ"ה, 03/07/25 14:26 עודכן: 14:28

א+

א-

תיעוד אווירי זירת נפילת הטיל הבליסטי בבני ברק | צילום: אריק מרמור, פלאש 90

אפרת דרעי, מנחה מנטלית תושבת פרדס כץ בבני ברק, הייתה בליל האזעקות האחרון בממ"ד עם חמשת ילדיה. רגעים ספורים לאחר שנסגרה הדלת – טיל פגע ברחוב הסמוך והרס את ביתה. היא פונתה עם בני משפחתה למלון ויז'ניץ, ובמקום לשקוע – בחרה להנהיג. בראיון מרגש ל"אשת חיל" עם מיכל ירושלמי היא משתפת בכלים שעוזרים לה ולמאות נשים אחרות להחזיק את החיים – גם כשהם קורסים.

"יכולתי לבחור להתלונן. בחרתי להודות. יכולתי לשקוע בפחד. בחרתי לפעול. זה לא שאני לא מרגישה קושי – אני פשוט בוחרת איך לחיות אותו", היא אומרת באומץ.

אפרת דרעי, מנחת תהליכים מנטליים ואם לחמישה, מספרת איך בלילה אחד איבדה את ביתה, אך לא את עוצמתה הפנימית. מתוך חדר במלון ויז'ניץ, לשם פונתה עם משפחות נוספות לאחר הפגיעה הישירה בשכונתה בפרדס כץ, היא ממשיכה ללוות נשים בתהליכי העצמה – ומספקת מסר חד של תקווה, אמונה ובחירה מודעת.

אימון זה פעולות, הנחיה זה תודעה

"מאמנת נותנת הוראות לביצוע. מנחה מנטלית עוזרת להבין את מנגנוני החשיבה של האדם", מסבירה דרעי את ההבדל בין התחומים. "אני לא רק אומרת מה לעשות – אני עוזרת להבין איך המוח שלך פועל ואיך לתכנת אותו מחדש. ברגע שאת מבינה את זה – את יכולה לנהל את עצמך, את החיים שלך, ולא שהפחדים ינהלו אותך".

לדבריה, כל אדם מתנהל על פי 15 "פרופילים תודעתיים". למשל: פירוט מול הכללה. "אמא שמתנהלת בהכללה – תגיד ‘היה לי יום קשה וזהו’, ואין לה סבלנות לפרטים – זה גם משליך על הסבלנות שלה כלפי הילדים. אנחנו לומדים לתרגם את זה, להבין את השפה של המוח, ולשנות מתוך מודעות".

“שמענו את הבום בנשמה”

ואז הגיע אותו לילה נורא. "בשעה ארבע לפנות בוקר נכנסנו לממ"ד, הילדים ישנו שם. שנייה אחרי – הרעש. לא שמענו את הבום, הרגשנו אותו בנשמה. הילדים קפצו עלינו בפחד, ואני פשוט חיבקתי אותם ואמרתי: תודה להשם שאנחנו חיים".

דקות אחר כך, כשפתחו את הדלת, התמונה הייתה ברורה: נזק כבד לבית, התריסים נעקרו, הדלת נחתכה. "הכל נהרס – חוץ מאיתנו. אמרתי לילדים: בואו נברך ‘שהכל נהיה בדברו’, כי הכל מאיתו יתברך, גם אם לא ברור למה".

במקום חרדה – טיפול לאחרים

בימים שאחר כך, כשהמשפחה כבר שוהה במלון ויז'ניץ עם עשרות משפחות נוספות, דרעי מוצאת את עצמה הופכת לדמות מייצבת עבור נשים רבות שנפגעו: "נשים נכנסו לחרדה. אני מצאתי את עצמי מחזקת אותן, ממש כמו תפקיד. זו שליחות. זה חלק ממני, וזה מה שנותן לי כוח גם להמשיך בעצמי".

גם הילדים שלה, שהורחקו מהמוסדות הרגילים ואיבדו את תחושת הבית – לומדים להסתגל. "אני מסבירה להם: זה קשה, אבל אנחנו בוחרים לראות את הטוב. הנה – היום יש הסעות, יש פעילויות, ויש מה להעריך".

תהליך שחרור מהפחד: דמיון מודרך מותאם

במהלך הראיון משתפת דרעי גם בטכניקה מעשית להתמודדות עם פחדים ומחשבות טורדניות – כלי שהיא מעבירה גם לילדים ולנשים רבות:

“את לוקחת את המחשבה שמפחידה אותך – ‘קשה לי להירדם’, מפרקת את המשפט למילים, ואז לאותיות. את מפזרת אותן בראש בדמיון, מטשטשת, מוחקת, ובמקומה בוחרת מחשבה חדשה: ‘אני נרדמת בקלות’. כך אנחנו מנתקות את הרגש מהפחד, ובונות תודעה חדשה.”

לדבריה, מדובר בתהליך פשוט, אך עוצמתי מאוד – שמאפשר שחרור מיידי וחיבור לעצמי.

"החיים לא ניתנים לנו כדי לשרוד. הם ניתנים כדי לבחור לחיות"

בסיום הראיון נשאלה דרעי האם היא מרגישה קרבה מיוחדת לבורא עולם בעקבות מה שעברה.

“לא רק קרבה. הרגשתי אותו. הרגשתי את החיבוק שלו בלילה ההוא. הקדוש ברוך הוא לא רק ‘קיים’, הוא היה איתי שם בחדר. ואני כאן, כדי לקום, כדי להעביר את זה הלאה. יש שליחות, והיא חלק ממני.”

והמסר שלה לנשות ישראל?

“אל תשקעו בתוך מה שאומרים לכן. תתחברו לעצמכן, תאהבו את עצמכן. אם את רוצה להיות אישה סבלנית, את יכולה. אם את רוצה להתלונן – גם זו בחירה. אז תבחרי בחיים.”

האזינו לשיחה המלאה של מיכל ירושלמי עם אפרת דרעי ב'קול חי':