אלפים איבדו את מקור פרנסתם; המדינה התעלמה

בימי חודש אב תשע"א, לפי כמעט 14 שנה, שודרה ב'קול חי' תוכנית מיוחדת לציון 6 שנים להתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון. התוכנית, בהגשת עמנואל שילה, עורך עיתון 'בשבע', הוקדשה לזיכרון הגירוש, למצוקות המגורשים וללקחים לעתיד.

לאחר דברי פתיחה מרגשים וראיון עם הרב יגאל קמינצקי, התראיין הרב יוסף צבי רימון, ראש ארגון תעסוקטיף, והתמקד במשבר התעסוקתי של תושבי גוש קטיף לאחר העקירה, במאמצי תעסוקטיף לשיקומם, ובתמיכה הממשלתית שהגיעה לאחר ועדת חקירה ממלכתית.

הרב רימון תיאר את המצב התעסוקתי הקשה של תושבי גוש קטיף לאחר הגירוש ב-2005: "בגוש קטיף היו כמעט כולם בעבודה, היה אחוז קטן מאוד של מובטלים. החלק הגדול של העובדים היה מתוך גוש קטיף. בערך 4,000 שפתאום מצאו את עצמם חסרי עבודה." הוא הדגיש כי החקלאות ותעשיות מקומיות סיפקו תעסוקה כמעט מלאה בגוש, ולכן העקירה גרמה למשבר תעסוקתי חריף: "זה הדבר שהיה נפלא בגוש קטיף וגרם למשבר גדול מיד בעקירה."

עוד באתר:

לראשונה

בצורה מרומזת: רה"מ נתניהו הודה שניסיון החיסול כשל

שלמה ריזל

חדשות התעשייה

שלושת מתמודדי הקול החדש עם סינגלים חדשים

פסח בא גד

מפתיע

גם דגלי ישראל הונפו: המונים בהפגנת ימין בבירת אנגליה

שמעון כץ

השיר החדש נחשף

אשתו של אלחנן ענבל: "הכי חשוב היה הקידוש השם"

מנחם טוקר

הגורמים הממשלתיים לא היו מוכנים למשבר, לדברי רימון: "כנראה אמרו שיהיה קל לפתור את הבעיה, כי מדובר באנשים עובדים… נקים לשכת תעסוקה מיוחדת לאנשי גוש קטיף." אך זו לא הצליחה: "זה לא עבד, זה לא הצליח." רימון תיאר כיצד תעסוקטיף נכנס לפעולה מיד לאחר הגירוש: "שבועיים אחרי העקירה ראיתי במלונות את האנשים שעבדו כל הזמן, שהם לא עובדים." הוא החל לספק עבודות זמניות, כמו בסוכות ירושלים, שם הכניס 17 איש לעבודה ביום אחד. בהמשך, הארגון התמקד במציאת עבודות משמעותיות יותר, כולל גיוס 150 מתנדבים שסייעו בכתיבת קורות חיים והכוונה מקצועית.

רימון פירט את האתגרים המורכבים: "הרבה אנשים לא כתבו קורות חיים 30 שנה… יש הרבה שצריכים לעבור הסבה מקצועית." הוא הדגיש כי ההסבה נעשתה בחוכמה, תוך התאמה לשוק העבודה: "לא לחפש מה שיש חשק לאדם ללמוד, אלא מה ימצא עבודה בשוק." תעסוקטיף גייס תרומות מארצות הברית ומהארץ למימון קורסים מקצועיים. עם זאת, אתגרים נוספים כללו גיל מתקדם של המגורשים: "אנשים מעל גיל 40, 45… המשק לא כל כך אוהב לקבל לעבודה." עבור חלקם, כמו מנהלים לשעבר, נפתחו עסקים קטנים: "הצלחנו… להכניס כ-2,250 אנשים לעבודה ולפתוח כ-200 עסקים."

בנוגע לחקלאים, רימון ציין כי כ-30% הצליחו לחזור לחקלאות, אך התמודדו עם קשיים: "סביבה חדשה, פועלים חדשים, הכול מחדש… הם יצאו מחוץ לשוק, החלקים תפסו להם את נתח השוק." הוא הדגיש את תרומת גוש קטיף לתחום הירקות ללא תולעים: "גוש קטיף… היו מובילים… עשו את הדברים בצורה מקצועית… בלי ריסוס יותר ממקומות אחרים." עם זאת, התחרות גברה לאחר ההתנתקות, וחלק מהעסקים החדשים לא הגיעו לאותה רמה.

רימון תיאר את מצבם הקשה של כ-1,000 מגורשים: "יש 500 שאין להם עבודה בכלל, ויש עוד 500 שיש להם עבודה חלקית." רבים מהם צורכים את כספי הפיצויים: "אוכלים את הכספים של הבית שלהם… במקום בית של שישה חדרים, יוכלו לבנות שלושה חדרים או שני חדרים." הוא סיפר על מקרה של אישה שתרמה בעבר לצדקה וכעת נקלעה למצוקה: "היום אמרו לי במכולת שלא מוכנים לתת לי יותר אוכל… אני אישה מכובדת, תמיד עזרתי לכולם." הוא הדגיש את ההשלכות הנפשיות והמשפחתיות: "אדם שלא עובד… זה נפילה זוגית, נפילה אישית, נפילה עם הילדים."