בליל תשעה באב, כאשר אנו מקוננים ומתאבלים על החורבן וצער השכינה, אי אפשר שלא להיזכר בקטע מצמרר מדברי מרן רבי עובדיה זצ"ל, הממרר בבכי בתשעה באב.
"בתלמוד כתוב 'כמה הקדוש ברוך הוא מצטער על חורבן בית המקדש'. רבי צדוק היה תנא, נכנס פעם, עבר על יד הר הבית, וראה בית המקדש חרב, זלגו עיניו דמעות. נכנס לבית הכנסת ופתח את ההיכל: 'ריבונו של עולם, ככה עשית, החרבת את המקדש וישבת שם בשקט? אתה יושב למעלה בשקט ובית המקדש חרב?',
עוד באתר:
"רק אמר את זה, נפלה עליו תרדמה, נתמנם, ראה בחלום שלו, איך הקדוש ברוך הוא יושב, מלאכי השרת עומדים לפניו, וכולם בוכים וזועקים ועושים מספד. 'ואיכה אלוקים צבאות לבכי ומספד'. בשקט הוא בוכה כמו שאמרו בגמרא ברכות דף ג' בת קול צווחת ואומרת אוי לי, שהחרבתי את ביתי, שרפתי את היכלי, הגלתי את בניי לאומות' ככה יש צער למעלה בשמיים".
