אף אחד לא אוהב להסתבך.. לא משנה במה בין אם זה במשהו שתיכננת שהתנהל על מי מנוחות, התשלום החודשי והמשכורת יעברו ב10 וכך תוכל לשלם את תשלום השכירות ואת תשלומי המסים, ארנונה, מים, וכו', על הדירה בה אתה מתגורר..
אך מה קורה ולא הצלחת לשלם? חודש רודף חודש, ואתה מרגיש שהטבעת הולכת ומתהדקת, והפתרון לא נראה באופק.. צרה רודפת צרה.. ופתאום הבן הקטן שלך שבר את היד בצורה שצריכה גבס לתקופה ארוכה.. מה עושים?
כיצד אפשר להינצל מצרה בפרט ומצרות בכלל? לא לתת לכדור השלג של החיים פשוט להתגלגל יותר מדי?
עוד באתר:
בואו ונעיין יחד בפרשת השבוע וננסה לרדת לעומקם של דברים: "ואת יהושוע ציותי בעת ההיא לאמר עיניך הרואות וגו' כן יעשה ה' לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה" (ג,כא). כולם הכירו את יהושע בן נון במחנה ישראל.. "נער לא ימיש מתוך מתוך האוהל".
בכל התכנסות הוא זה שסידר את בית המדרש של מחנה ישראל, והוא זה שדאג לכולם.. מדוע משה רבינו כל כך היה חשוב לו לספר את מה שציוה את יהושע בן נון
מבאר זאת בספר אמרי ברוך להגאון ר' ברוך מויזניץ זצוק"ל דברים נפלאים, וזה לשונו: "מורא עלה על ראש משה רבינו עליו השלום, פן ירך לבב יהושע והעם, בראותם את הל"א מלכים הגיבורים והעצומים, ויבואו ח"ו לידי עצבות, ואין השכינה שורה מתוך עצבות, וממילא לא תעשינה ידיהם תושיה במלחמה, ויהיה ח"ו חילול השם.
"והנה יש סגולה מפי צדיקים מפורסמים, אשר בעת צרה רחמנא ליצלן, יזכור האדם לעצמו את אשר כבר עליו כזאת וכזאת והשם יתברך ברוב רחמיו היה לו למגן ולמושיע, אם כן בוודאי גם כעת יוציאהו מצרה לרווחה, ותתחזק נפשו בבטחונו, וישועתו קרובה לבוא, אשר לזאת גם כן פקד משה רבינו עליו השלום את יהושע, כשיבוא לארץ ישראל ויעלה חלילה איזה מורא ומגור מסביב על ראשו, אזי, 'בעת ההיא לאמר' – יענה ויאמר לנפשו, 'עיניך הרואות את כל אשר עשה וכו', כן יעשה ה' לכל הממלכות וכו', ואז ממילא 'לא תיראום וכו', ויצא הפחד מליבך ויחזק בטחונך, וה' יהיה בכסלך".
משה רבינו היה צריך לקרוא ליהושע בן נון ולומר לו: "יהושע יקירי ואהובי, אתה תלמיד שלי, הלכת איתי כברת דרך מאוד ארוכה, אם אתה חושב שמה שיהיה לך זה אולי צרות בגלל 31 המלכים, תחשוב מה היה לך, מה היה לנו, עד שהגענו לכאן, אל הארץ המובטחת, מי היה מאמין בכלל שנצא ממצרים?, האם האמנת שהקב"ה יתן 10 מכות על המצרים רק בשביל שישחררו אותנו? אלא לא הבה נסתכל בזה, ונקבל שפע, נסתכל על הדבר שנראה לנו כצרה, תסתכל על חצי הכוס המלאה, על הדברים הטובים, שהיה לך, זה הדבר הכי טוב שרק יכול להיות, להסתכל על הדברים הטובים של החיים ומהם ללמוד שמחה ונחת לכל החיים..
אך האם יש צרות יותר גדולות ממה בכלל שאנחנו חושבים? בואו ותשמעו סיפור שסיפר הגה"צ ר' יאשיהו יוסף פינטו ראב"ד מרוקו (סיפורי הרי"ף עמוד תקעא): "לפני הרבה שנים היינו בבית חולים, קבענו מזוזה באיזה מחלקה שאחד הצדיקים של הישיבה תרם אותה, והסתובבנו בבית החולים עם מנהל בית החולים ועברנו מחלקה, מנהל בית החולים אומר לנו, זו מחלקה של חולי סרטן קשים ביותר, צער גדול לראות מה קורה שם. אדם שרוצה לחזור בתשובה ילך לבית חולים ויסתובב במחלקות ויבין שכל הצרות שלו הם קלות וקטנות, עוד מחלקה, השתלת כליה, צער גדול, דברים קשים ביותר, עוד מחלקות קשות וקשות מאוד, והמנהל מסביר מהי כל מחלקה.
בסוף הגענו לאיזו שהיא מחלקה והוא אומר: "זו המחלקה המסוכנת ביותר בכל בית החולים!". רצינו לדעת: "איזה מחלקה זה"? סרטן ל"ע? כליות ל"ע? "מהי המחלקה הכל כך מסוכנת הזו"? הוא אמר: "זו המחלקה של האנשים שכבר מתחילים להיות בריאים לפני שהם הולכים חזרה לביתם"… אמרנו לו: "נו… זה טוב, זה לכאורה מחלקה טובה לא מחלקה מסוכנת".
הוא החזיר לנו: "זו הסכנה הגדולה, מתי שאדם מתחיל להבריא ומתחיל לקחת כיוון חדש בחיים, אם הוא לא יודע לקחת פה את החיים שלו בצורה הנכונה והוא חושב רק שהוא עבר צרה אחת ועכשיו הוא יוצא לחופשי ונגמר הכל והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, שמה מתחילים הבעיות בראש, וכו', שמה מתחילים כל הצרות הגדולות ביותר"! ע"כ.
בקיצור.. שנזכה לקחת את החיים בפרופורציה אמיתית למה שהם באמת!
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!
המאמר נכתב לרפואת והצלחת אשתי היקרה !
ספיר רעיה בת פאני בתושח"י.