
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, מתמודד עם אחת התקופות הקשות בקריירה הפוליטית שלו, לאחר שסקר חדש של המכון הבין-לאומי לסוציולוגיה בקייב (KIIS) שפורסם השבוע חשף ירידה חדה באמון הציבור בו. לפי הסקר, שיעור האמון בזלנסקי צנח ל-58% בתחילת אוגוסט, לעומת 65% ביוני ו-74% בשיא התמיכה במאי, והגיע לרמתו הנמוכה ביותר מאז דצמבר 2024. הירידה, המיוחסת בחלקה לסערה סביב חוק שנוי במחלוקת, מציבה אתגר משמעותי למנהיגותו של זלנסקי בזמן מלחמה.
המשבר החל ב-22 ביולי, כאשר זלנסקי חתם על חוק שנוי במחלוקת שנועד להעביר את סמכויות הסוכנויות למאבק בשחיתות – ה-NABU וה-SAPO – לידי התובע הכללי, מקורבו של הנשיא. המהלך, שנתפס כפגיעה בעצמאות הסוכנויות שנוסדו לאחר מהפכת מיידאן ב-2014, עורר זעם ציבורי והוביל להפגנות נרחבות בקייב ובערים נוספות – מחאה חריגה בזמן מלחמה. האיחוד האירופי מתח ביקורת חריפה, והזהיר כי המהלך עלול לסכן את התמיכה הכלכלית באוקראינה ואת שאיפותיה להצטרף לאיחוד.
נוכח הלחץ הציבורי והבינלאומי, זלנסקי נסוג במהירות. ב-31 ביולי הוא חתם על חוק חדש שהחזיר את עצמאות הסוכנויות, באישור פה אחד של הפרלמנט האוקראיני. אולם, הנזק כבר נגרם: 35% מהאוקראינים הביעו חוסר אמון בנשיא, עלייה של 5% לעומת יוני, והאמון הכולל ירד מ-35% ל-23%. סוקרי KIIS ציינו כי המחאות היו "זרז מרכזי" למגמת הירידה, כאשר 6% מהמשיבים שציינו חוסר אמון הזכירו את החוק כסיבה ישירה.
עוד באתר:
מנכ"ל KIIS, אנטון גרושצקי, הזהיר כי "המגמה המתמשכת בירידה באמון היא סימן מדאיג שדורש תשומת לב והחלטות שקולות מהשלטון". מומחים פוליטיים הדגישו כי התחושה שהממשלה אינה מבינה את הקשר בין הרחבת סמכויות לאחריות תרמה לאובדן האמון, לצד חשדות למניעים אישיים של זלנסקי. מעל הכל מרחפת עננת חוסר האמון בשל היעדר בחירות, המושהות עקב מצב החירום מאז תחילת המלחמה ב-2022, כאשר כהונת ממשלתו של זלנסקי הסתיימה לפני כשנה, מה שמגביר את הלחץ על מנהיגותו.