ועדת הצעירים בכנסת, ערכה היום (שני) ישיבת מעקב על יוקר המחייה המאמיר, ובעיקר מחירי המזון. יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה) הדגישה כי "כיום ישראל היא היקרה ביותר מבחינת מחירי המזון ממדינות ה-OECD. המחירים בישראל עולים – כשבשאר העולם הם יורדים. הממשלה כשלה בתפקידה לשמור על איכות החיים בארץ. ביולי 2023 ישראל דורגה במקום הראשון ביוקר המחייה בעולם המפותח. בתחום המזון, הפערים מול העולם גדולים במיוחד: סל מוצרי המזון בישראל יקר בממוצע ב־36% ממדינות ה-OECD ובמוצרי יסוד הפער מגיע ל-73%. הסיבה לכך איננה בעלויות הייצור, אלא במבנה שוק ריכוזי וחוסר- פיקוח יעיל".
לפי בת חן רוטנברג, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, בשבע השנים האחרונות, עלה מדד המחירים לצרכן ב-18.9%, מדד מחירי המזון, ללא פירות וירקות, ב-22.8%, מדד מחירי ירקות טריים ב-32% ומדד מחירי פירות טריים עלה ב-53.5%. מדד מחירי המזון היה יציב בשנים 2018 עד תחילת 2021, ולאחר מכן חלה עלייה, בין היתר, בגין חסמי היצע עקב משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, ועליית מחירי תשומות יבוא, כגרעינים ומספוא לבעלי חיים בשל הפלישה של רוסיה לאוקראינה. מפרוץ המלחמה, עלה מדד מחיר מזון בקצב מהיר יותר ממדד המחירים לצרכן. מדדים של מחירי פירות וירקות טריים הם תנודתיים ונתונים להשפעות של האקלים ומחסור בעובדים.
עוד הציגה נתונים כי מינואר 2022 עד יוני 2025 מדד מחירי סחורות מזון בעולם ירד בכ-5.7% בהשוואה לעלייה של 13.2% במדד מחירי תפוקה של תעשיית המזון בישראל ליעדים מקומיים, עלייה של 16.3% במדד מחירי המזון לצרכן בישראל, ועלייה של 10% במדד מחירי תשומה של ענף החקלאות בישראל. היא ציינה כי מדד המזון בעולם הוא במונחים דולריים והמדדים בישראל במונחים שיקליים ולכן שינויי שער השקל עשויים להשפיע.
עוד באתר:
לדברי עו"ד דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עד לפני 15 שנה ישראל הייתה זולה מחו"ל – ומאז אנו הולכים ומתייקרים בכל השוואה ל-OECD, כאשר גם הגידול בתוצר לא מסביר זאת. האשמים העיקריים לדבריו, הם היצרנים ורשתות השיווק ששניהם פועלים כמונופולים. שופרסל פועל בפועל כמונופול, כאשר יש לה 300 סניפים ברחבי הארץ, ולכל המתחרות שלה גם-יחד, יש כ-70 סניפים. תנובה היא מונופול לא רק בחלב אלא גם בירקות קפואים ע"י חברת-הבת סנפורסט. לדבריו, גם יבוא מוצרים לא הוריד מחירים – אלא התרכז עד מהרה בשני יבואני-ענק, דיפלומט ושסטוביץ, והם נצמדים למחיר המקומי הגבוה.
הוא הציע הכרזה על המונופולים העיקריים הפועלים בשוק יצרני המזון, וחיובם בשקיפות לגבי נתוניהם הכספיים במונופוליהם. בנוסף, לקבוע כי פער של מעל 20% מעל מחירי מוצרים זהים או דומים ב-EU – הוא מחיר לא הוגן, ובנוסף לפעול לפירוק מונופולים – שיחייב רבי-מונופולין להיפרד מחלק מן המונופולים שלהם, ובמקרים מסוימים פיצול אופקי.
פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, השיב כי "הממשלה נלחמת ללא הצלחה ביוקר המחיה, ורפורמת היבוא החדשה עדיין לא הביאה תוצאות. מדובר במשימה סיזיפית, ארוכה ומתמשכת. אנחנו מאמינים בתחרות – וככל שנוריד חסמים בתחרות, היא תביא להורדת מחירים". אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות החקלאים, הדגיש כי פערי התיווך הם שיוצרים את המחירים הגבוהים – ובהם יש לטפל.
איתמר אביטן, ראש אגף אסטרטגיה בהסתדרות, חייב "פעולה דורסנית כלפי מונופולים", ואחר-כך לתת לשוק להתנהל בתחרות. על פי נתוני משרד הבריאות, עלות נזקי ההשמנה למדינה היא 55 מיליארד ₪ בשנה ועוד 5.5 מיליארד ₪ עלות נזקי אי ביטחון תזונתי
