בשיעורו השבועי לפרשת שופטים, התייחס הרב מרדכי מלכא לאיסור החמור בתורה ללכת למגלי עתידות, מכשפים ודורשים אל המתים, תוך שהוא מדגיש את הציווי "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". בשיעור המרתק הסביר הרב מלכא מדוע התורה רואה במעשים אלה "תועבה" ומדוע על האדם להסתמך אך ורק על הקדוש ברוך הוא, תוך שהוא מביא סיפורים מרגשים על כוחה של תמימות ואמונה שלמה.
הרב מלכא פתח את דבריו בציטוט מפרשת שופטים, שבה התורה אוסרת על עיסוק בכישוף, עוננות, קוסמות ודרישה אל המתים, ומצווה על האדם להיות תמים עם ה'. הוא תהה מדוע התורה מתנגדת כל כך לעיסוק בחיזוי עתידות, במיוחד כאשר אנשים פונים לכך מתוך מצוקה – בין אם בחיפוש אחר זיווג, ילדים, פרנסה או פתרון לבעיות רפואיות. "מה אכפת לתורה שננסה לחקור מה יקרה לנו כדי להתגונן?" שאל, והוסיף כי התורה משווה מעשים אלה לעבודה זרה וגילוי עריות, ומכנה אותם "תועבה".
לדברי הרב, התשובה טמונה במושג התמימות, שאינו נאיביות או טיפשות, כפי שמקובל לחשוב, אלא שלמות באמונה. "תמימות פירושה להאמין שאין שום כוח בעולם מלבד הקדוש ברוך הוא," הסביר. "לא מכשף, לא קוסם, לא כוכב – שום דבר לא יכול להועיל או להזיק בלי רצון ה'." הוא הדגיש כי פנייה למגלי עתידות היא סטייה מאמונה זו, שכן היא משקפת חוסר אמון בהשגחת ה' ומעניקה כביכול כוח לגורמים זרים, דבר שהתורה רואה כחמור ביותר.
עוד באתר:
הרב מלכא הזהיר מפני "תעשיית" המתחזים שפורחת בימינו, וסיפר על מקרים שבהם אנשים נפלו קורבן לנוכלים המתחזים למקובלים ופועלי ישועות. הוא הביא דוגמה מאדם שהבטיח לעשיר בלוס אנג'לס כי בתו, הסובלת ממוגבלות קשה, תקום מכיסא הגלגלים תמורת 80,000 דולר – הבטחה שלא התממשה וגרמה לנזק כלכלי ורוחני. "זו תעשייה של שקרים המנצלת את המצוקה של האנשים", אמר, וקרא לציבור להיזהר מפני מי ש"צץ פתאום כמקובל" ללא רקע תורני מוכח.
כדי להמחיש את כוחה של התמימות, שיתף הרב סיפור מופלא על חייט זקן שהגיע לאדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד, ה'צמח צדק', וביקש ללמוד תורה למרות גילו המבוגר וחוסר ידיעותיו. האדמו"ר הנחה אותו ללמוד תנ"ך עם פירוש ביידיש, והחייט התחבר במיוחד לסיפור אלישע והשונמית. כשנכדו התמוטט ללא הכרה, החייט, בהשראת הסיפור, שכב עליו כפי שאלישע עשה והתפלל לה', והנער התעורר. "זו תמימות!" קרא הרב מלכא. "הוא לא התחכם, הוא האמין בלב שלם שהכל תלוי בה', וזכה לנס."
הרב הבהיר כי התורה מתירה לפנות לנביאים או, בימינו, לגדולי תורה, אך לא כדי "לחקור עתידות" אלא כדי לדעת את רצון ה'. הוא ציטט את המהר"ל מפראג, שמבחין בין שאילת נביא, שמכוונת להבנת רצון ה', לבין פנייה למגלי עתידות, שמבטאת חוסר אמונה. "דעת תורה היא ללכת בדרך התורה, לא לחפש קיצורי דרך," אמר, והוסיף כי פנייה למתחזים עלולה להוביל לעונשים חמורים, כפי שכתבו רבי יהודה החסיד והחיד"א.
