מחשבת הפרשה

עגלה ערופה: כשאובדן הדרך מורגש פעמיים

העגלה נערפת לאחר רצח שקרה בהשפעה חברתית, מאובדן דרך מוסרית ומחוסר ערכים במרכז השיח הציבורי

הרב אריאל שחר

ה' באלול תשפ"ה, 29/08/25 12:39

א+

א-

מדוע התורה מדגישה בפרשת עגלה ערופה כי הקדוש ברוך הוא בחר בכוהנים 'ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע'?

לימוד התורה לא רק מטהר את נשמת האדם אלא גם משפיע על מעשיו הגשמיים, לכן הכוהנים וזקני העדה-הדיינים מהווים מעין עדות לנוף האנושי-מוסרי-ערכי-יהודי על סך שלמותו.

מסיבה זו התורה מדגישה את תפקידם של הזקנים והכוהנים לדון בין איש לאחיו לעשיית צדק וחסד.

חוסר הערכים ואובדן הדרך מורגש פעמיים: הראשון כי הנרצח לא הרגיש כי חייו שווים להילחם עליהם.

והשני בעצם קיום מעשה הרציחה על ידי הרוצח ועצם הגעתו לשפל המדרגה בגלל עניותו ודלותו, חברה שיש בה עני ואביון שלא דואגים למחסורו והוא מדרדר לרצח זהו לא רק מעשה שמעיד על חינוך לקוי, אלא על חוסר בממסד הצדקה והחסד שקיים בכל קהילה בעם ישראל אז ומעולם.

העריפה נחשבת גם היא כסמל ולאות לתחליף שלילי במקום שחיטה, שכן אם הכוהנים היו ממלאים את תפקידם נכונה ולא היה רצח אזי העגלה יכלה להישחט ולעלות לקרבן במקום המקדש, אך עתה היא נערפת לאחר רצח שקרה בהשפעה חברתית, מאובדן דרך מוסרית ומחוסר ערכים במרכז השיח הציבורי.

'שלא ליווהו באכילה ושתיה' איננה רק עבירה פרטית, אלא התנהגות והתנהלות כללית חברתית ששוררת בחברה בה נמצא אדם הרוג שלא נודע מי הכהו.

התורה שלנו צריכה להשפיע גם מחוץ לבית המדרש על ידי ההתנהגות שלנו, ואם יש בעיה מוסרית במרחב הציבורי שלנו אזי נציגי התורה יוצאים ממקומם לקדש ולהתקדש גם את החולין.