בעל המוגבלות במכתב מצמרר לרבש"ע לאלול

שלום קוראים יקרים, שמי דניאל מזרחי אני אדם עם מוגבלות פיזית מורכבת.

אני לא מסוגל לשלוט בתנועות ובשרירים בגפיים

אבל הקדב"ה נתן לי איבר אחד שמתפקד כנגד הידיים והרגליים.. האיבר הוא הראש.

אני שולט על מחשב מיוחד שמתופעל דרך תזוזות העיניים

ואיתו אני מקליד וגם מנהל אורח חיים עצמאיים ועשירים

אני בלי משפחה בכלל. אבל, יש לי אבא שבורא את כל העולם

האמונה והשמחת חיים שאני משתדל לתחזק אותה

עוזרים לי להתקדם בחיים ולדבוק במתנות חינם שהאבא נותן גם שהכי קשה.

עם השנים הצלחתי לאמן את עצמי שבמצבים שאני נפול ואין כוח להתמודד כבר.. אני חושב בשקט סתכל איפה היית לפני כשבועיים. בבית רפואה בידור עם חיידק וראיתי שם אנשים סובלים יותר ממצבי.

זה גרם לי לחשוב על מילה אחת פשוטה

מילה קטנה, תודה.

תודה רבה אבא שלי על כל מה שאני חווה.

תודה רבה שאני לא יותר גרוע עם כאב וסבל

אני יודע שזה לנקות ולהבריא וגם להתאפס על עצמי.

י"א אלול... זה היום שהנשמה שלי ירדה לעולם לכלוב אילם.

זה מכתב לבורא עולם שברא אותי...

לכבוד אבי, בוראי מלכי,

הנה המדרגה 33 חלפה מול עיניי. אבי, בוראי, מלכי... השנה העברת אותי מדרגה, שהייתה עבורי למידה עוצמתית. העברת אותי אתגרים חדשים מבחינת פיזית, בריאותית וגם תסכולים שלא הכרתי בעבר. זאת הייתה שנה של ניקיונות בעולמי הפנימי.

הרגשתי שזאת הייתה מדרגה מאתגרת לעלות עליה, מרוב המרתון שרק התגבר לאירוע גורר אירוע. ואני לא זוכר מרוב מהירות של מסעות שהעברתי איתך.

אבא, אני לא יכול לספור כמה פעמים שלחת אותי לבתי חולים. בכל ביקור מיון או באשפוז היו ייסורים וים כאבים ולא מוכרים. אבל התאמצתי לשים בצד את כל הכאבים וחייכתי לצוות הרפואי ונאצתי בהם מבט - מבט שאני לא נכנע לכלוב עם המוגבלות שמתישה את הנשמה... אמרתי במאמץ רב, תודה. תודה רבה על הכאב שמרפא ומקרב אותי אליך דרך הלב שנשבר.

בוראי, אבי... השנה האחרונה לימדת אותי להכיר במתנות חינם שקיבלתי ממך. בזמן שהעובד המסור שלי טס לחופשה לחודש וחצי, המחליף שלו לא יכל לטפל בי בגלל המלחמה. לא יכל להסתדר לבד, ולבסוף עברתי להוסטל.

האמת, שרציתי ממזמן להתנסות לחזור להוסטל בגלל שרציתי יותר חברה ושינוי. אני זוכר שביקשתי ממך שתעביר אותי. מצד אחד הרגשתי שאני צריך שינוי בחיים להרגיש יותר בסביבה חברתית בעיקר. מצד שני, יש לי הכל בחיים.

והמעבר לשם היה בשבילי שיעור רציני, פי כמה וכמה יותר מורכב חברתית, וגם החוסר טיפול אחד על אחד החמיר את הבריאות שלי.

אם לא היה לי חברים טובים שהגיעו להתעניין בשלומי, אז המצב היה לי קשוח בצורה קיצונית.

אבא, תודה על כל הנתינה וההשקעה ואהבה בלי גבול. תודה על החברים שהם כמו מלאכים בדמות אנשים. תודה רבה על ההוצאה לאור ספר חדש. הספר הזה הוא לא רק לקריאה, זה ספר שכולו תפילה, התבוננות ושירה, לספר על כל הנתינה וההשקעה שלך כלפי.

אני רוצה לבקש ממך, שתביט על הדפים שנכתבו בזיעה, והכל לכבודך. תתן לי לעשות חיזוק הרבים על ידי הספר, שקראתי לו "ליפול ולקום מכיסא גלגלים". כי מגיל צעיר יש בתוכי נפילות וקימות ברוח...

אני שמח שאתה נתת לי להתחיל מחדש לעסוק בשליחותי, שזה חיזוק הרבים. זה מחזיר לי חיות בנפשי. ספר שכולו נפילות וקימה ברוח, ספר שהוא נכתב עליך ועל כל ההתמודדויות שאתה מעביר אותי כדי שהנשמה תתנקה.

אני מודה לך אבאל'ה שהבאת את נשמתי בגוף אילם, בגוף שכולו סבל... מגיל צעיר, קיבלתי על עצמי להתעסק עם שמחת חיים ולהביט קדימה ולא ליפול לעוד נפילות ברוח.

כל שנותיי הם עם מבחנים, וכיף לי שאני מכיר בך, כי כך אני מנצח יחד איתך כל אתגרי השנה.

אבא, תודה שהתחלתי להשקיע בלימוד הלכה למעשה, להתענג מדף ולהבין את חוקיך יותר טוב. וגם אני רוצה להוציא בעתיד סמכות רבנות, להתעסק בעולם המוגבלויות ולסייע בפתרון בעיות הלכתיות...

אבאל'ה... קצת קשה לי לגמור לכתוב לך ולספר לך על כל מה שעברתי. אני רוצה לבקש ממך קודם כל סליחה וכפרה על שהכעסתי, שמרדתי, שכחתי שאתה איתי גם בעת צרה.

אבל המחשבות שלי, תמיד עליך ומה אני יכול לשפר. זאת שליחות שנשמתי קיבלה, שליחות לא פשוטה כלל.

ומבקש ממך שהמדרגה 34 שהגימטריה שלה היא ל"ד. אני רוצה שהמדרגה הזאת תאיר החוצה כמו לד, גם אם תיתן ניסיונות רבים, אאיר כל"ד.

אבא, גם יש תחושה והשתוקקות לגאולה שלימה. תרחם עלינו לטובה. קשה לי אבא, עם שמועות קשות. אני רוצה לחוות אותך באור הגאולה...

אני יישאר בבית הבחירה שעות על גבי שעות, אתענג מקדושתך...

בנך, דניאל האוהב.

לתגובות, הרצאות ורכישת הספר >>> פנו למייל - [email protected]