היום ההילולא: סיפורו של הקבר שבשכונה הערבית

רבבות מתפללים עלו הלילה והיום, כ"ט בתשרי, לקברו של שמעון הצדיק שבירושלים, לרגל יום ההילולא המצוין היום. הקבר, שהדרך אליו עוברת בשכונת שייח' ג'ראח המזרח-ירושלמית, מהווה את אחד מהמקומות הקדושים החשובים בירושלים.

מערת הקבורה, מצפון לעיר העתיקה של ירושלים, מהווה מוקד משיכה ליהודי העיר מזה דורות רבים. מלבד יום ההילולא בכ"ט בתשרי, רבים עולים לקבר ביום ל"ג בעומר, כ'תחליף' ירושלמי מקומי לנסיעה הממושכת לציון הרשב"י שבמירון, ומעמדי 'חלאקה' רבים אף נערכים במקום. מלבד זאת, נהגו יהודי ירושלים לעלות לקבר בשנות בצורת, ולהתחנן משם לקב"ה שיחוס על בני עמו ויחיש להם ישועה.

ד"ר דותן גורן, מחוקרי ארץ ישראל, התייחס במאמר מרתק שפרסם לחשיבות העצומה שהיה לקבר בקרב יהודי ירושלים בדורות הקודמים, בני 'היישוב הישן', אלו אף ניסו להפוך את המקום למרכז התיישבות. כבר בשנת תרל"ב ניסה הרב יקיר גירון, מרבני טורקיה, בסיוע הרב צבי הירש קלישר, לרכוש את הקרקע עבור יהודים מרומניה, אך התוכנית נכשלה.

עוד באתר:

מתיקות שיא

נשיא איראן מתריס, בית החולים מגיב: "שאגת התינוקות"

פנחס בן זיו

בן גביר תקף

מרתיח: לוחם הודח כי הכה באנדרטה לזכר ערפאת

שלמה ריזל

בעיר החרדית

אסון קורע לב: הילד שנדרס נפטר מפצעיו

נתי קאליש

צפו בתיעוד

ראש הישיבה לאב השכול: "הקב"ה מנסה אותך"

נתי קאליש

בשנת תרל"ו רכשו ועד הספרדים והאשכנזים מטע זיתים סביב המערה, שנרשם כהקדש על שם הרב אברהם אשכנזי והרב מאיר אוירבאך. בשנת תר"ן הוקמה שכונת "בתי שמעון הצדיק" על ידי הספרדים, שבה התגוררו משפחות מעוטות יכולת מעדות המזרח, ולצדה תוכננה שכונת "כנסת ישראל" האשכנזית, שננטשה מסיבות כלכליות וביטחוניות.

בשנות המנדט הבריטי, השכונות סבלו מצפיפות ותנאי תברואה קשים, ובמאורעות שהתחוללו במקום בשנת תרצ"ח ננטשו השכונות זמנית לאחר חילול ובזיזה על ידי פורעים ערבים. לקראת סוף תקופת המנדט, בשנת תש"ה, יזם ועד הספרדים תוכנית שאפתנית לשיכון עממי במקום, עם 64 דירות מודרניות ובית כנסת, אך הפרויקט נכשל עקב קשיים כלכליים ומשפטיים. במלחמת העצמאות ננטשו השכונות, ובתקופה הירדנית (תש"ח-תשכ"ז) התיישבו בהן פליטים פלסטינים.

לאחר מלחמת ששת הימים, שיקם משרד הדתות את המערה, אך בשכונות היהודיות לשעבר – שהפכו בינתיים לחלק משכונת שייח' ג'ראח – נותרו להתגורר תושבים ערבים. מספר ארגונים מנסים כיום להחזיר את האזור לידיים יהודיות, כאשר עשרות משפחות יהודיות כבר מתגוררות באזור, בבתים שפונו מידי הערבים. ארגוני שמאל מקיימים פעמים רבות הפגנות בשכונה בעקבות כך, מה שיוצר מתיחות בקרב התושבים.

כיום, פוקדים יהודים רבים את הקבר בכל ימות השנה, על אף מיקומו שעלול להרתיע. "דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל זֶה מְנַצַּחַת לְפָנַי בְּבֵית מִלְחַמְתִּי", אמר אלכסנדר מוקדון כאשר פגש את שמעון הצדיק, וגם כיום, רבים רוצים להסתופף בצילו של מי שהיה משיירי כנסת הגדולה.