
בטורו השבועי בעיתון 'ישראל היום' כותב איש התקשורת הבכיר והאמין עמית סגל כי "הערכה המעודכנת בקואליציה אחרי פתיחת השנה היא שתקציב יעבור, חוק גיוס לא, והכנסת כמעט תמלא את ימיה. היא לא השתנתה גם אחרי מרד הריבונות ברביעי, שמיוחס יותר לתסכול של סמוטריץ' ובן גביר מסיום המלחמה ופחות מחישובי בחירות". על פי סגל, "רוב הח"כים החרדים סבורים שאין סיכוי להעביר אותו בשנת בחירות. המכשול העיקרי הוא היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, שעדיין סבורה שספק אם ניתן להגן עליו בבג"ץ. הם משוכנעים שיועמ"שית הכנסת דווקא תגן עליו, וכאן מתעורר הדיון אם ללכת עם זה עד הסוף – או שלא שווה להעביר חוק שייפסל, כשמה שיישאר הוא הסרת ההתנגדות העקרונית של הרבנים לגיוס חרדים".
על מועד הבחירות הצפוי ועתיד המפלגות החרדיות אומר סגל ש"נתניהו עדיין רוצה למשוך ככל האפשר. התאריך המדובר הוא 8 בספטמבר, ימים לפני ראש השנה תשפ"ז. האפשרות השנייה – 30 ביוני, היום האחרון של שנת הלימודים. אבל בשביל זה צריך להעביר תקציב, שהעבודה עליו החלה בימים האחרונים. וזה יקרה רק אם החרדים יתמכו. יש להם אינטרס עליון לעשות זאת. ההנחה הקודרת ביהדות התורה היא שלפניהם לפחות תקופת כהונה אחת באופוזיציה. עדיף להם להתנהל עד 2027 עם תקציב חדש, שיכלול מן הסתם פיצויים מפיצויים שונים על קיצוצי בג"ץ והיועמ"שית בתקציביהם. החלופה היא המתנה לתקציב של שרי האוצר ליברמן, לפיד או בנט"
.סגל טוען כי לשרים החרדים יש אינטרס לחזור לממשלה לפני הבחירות כדי להיטיב עם הציבור שלהם, כאמור – הוא מציין שרוב הח"כים החרדים סבורים שאין סיכוי להעביר את חוק הגיוס בשנת בחירות, בעיקר בגלל התנגדות של היועצת המשפטית. לכן, הוא מציע תרחיש של "עסקת תקציב במקום גיוס", שבה נתניהו יוכל להיטיב עם העם לפני הבחירות באמצעות הקלה במדרגות המס. התרחיש מציע שהקואליציה תימנע מחוק גיוס לא פופולרי, ותתמקד בהישגים מדיניים כמו נורמליזציה עם מדינות שונות. החרדים, מצידם, לא יקבלו חוק גיוס אך יקבלו תקציבים.
עוד באתר:
לעומת זאת, ראוי להזכיר כי עמדתם של גדולי ישראל שונה לחלוטין, וקשה לחזות תרחיש בה הם יורו לנציגים החרדים לחזור לספסלי הקואליציה והממשלה בלי הסדרת מעמד בני הישיבות.
























