
עסקני העיר פרשבורג ביקשו מהחת"ם סופר לפטר מלמד מסוים, החת"ם סופר הקשיב לדבריהם ואכן הסכים. בכדי לעקוף מגבלות פיטורין, הציעו עסקני העיר למלמד תפקיד אחר.
אבל כשהמלמד בא לשאול את הרב אם לקבל את ההצעה, ענה הרב שעדיף לו להישאר בתפקידו הנוכחי. העסקנים כעסו, והרב הסביר: כעסקני העיר נתתי לכם עצה, אך כאשר יהודי בא לרב לעתה ובקשה אני חייב לייעץ לו לטובתו.
החיים שלנו מתחלקים לשניים: החלק הראשון בינינו לבין עצמנו והשני בינינו לבין הסובבים לנו:
עוד באתר:
בעוד בחלק הראשון ביני לעצמי, אנחנו יכולים לחשבן ולהקריב למען קדושת שמו יתברך את כל חלקי הנפש שלנו הרי שבחלק השני אנחנו לא יכולים לעשות זאת כי הדבר תלוי בסובבים לנו.
אדם לא יכול ללמוד עד שעה מאוחרת ולהעיר את בני ביתו, או לקיים מצוות על חשבון האחר,
יתירה מכך: אדם לא יכול לקיים את המצווה הכי חשובה בתורה קידוש ה' אבל אחרים יפסידו מכך את עולמם הרוחני.
מבאר המהר"ם שי"ק בשם מורו ורבו החתם סופ"ר: באור כשדים אברהם אבינו היה לבד, אבל לאחר שאברהם אבינו קירב אנשים 'ואת הנפש אשר עשו בחרן' הרי שרבים צריכים לו והוא לא יכל למסור נפש אלא היה צריך להשאר יחד עמם.
אברהם אבינו היה צריך להמציא רעיון כיצד לא להגיע למצב של מסירות נפש בשביל שהוא יוכל להמשיך לקרב ולעשות נפשו למען קדושת השם יתברך.
גם בשיח הפנימי שלנו אדם יכול לחשוב מחשבות שמטיבות רק עם עצמו ואולי וייתכן שאהבה עצמית הזאת חשובה, אבל בנוגע לעולם המעשה אדם צריך להיות בנתינה ולהתחשב בזולת.
רבי משה סופר החתם סופר מלמד אותנו גם באורחות חייו וגם בדברי תורתו כי צריך להפוך את היחיד העצמי שלנו לכלל ישראל גם בהקרבת קיום המצוות וגם באהבת ישראל לכל יחיד ויחיד.























