תיק הריגול האחרון, שבו יוסף עין אלי, בן ה-23 מטבריה, שנחשד בביצוע משימות עבור גורמי ביטחון איראנים, מצטרף ל-38 תיקים נוספים שמנוהלים בלהב 433, מאז פרוץ מלחמת שבעה באוקטובר.
העיתונאי רועי ינובסקי מסביר ב'כאן 11' שכאשר קוראים את כתב האישום, עולה דפוס פעולה מוכר: תחילה משימות "קלות" לכאורה, שנועדו לבדוק את מסירות הסוכן ולגרום לו תלות בקשר, ובהמשך משימות שמביאות מידע ביטחוני משמעותי.
נחשף: המשימות שביקשו האיראנים מתושב טבריה
עוד באתר:
המכנה המשותף לכל הסוכנים, כך עולה מהחקירות ומהעדויות שלהם, אינו קשור למקום מגורים, מוצא, עמדות פוליטיות או גיל. הם אנשים שנקלעו לחובות, בעלי הכנסה נמוכה, או פשוט בעלי תאוות בצע. רבים מהם דיווחו כי בתחילת הדרך לא ראו את המשימות כבעיה ביטחונית ממשית. "המשימות הראשונות היו לצלם סופרמרקט תמורת 500 שקלים, או לצלם מבנה ציבור שניתן לראות צילום שלו בגוגל", מסביר ינובסקי. חלקם אף חשבו שהם "עובדים על האיראנים".
הדפוס חוזר על עצמו: עין אלי מטבריה שכתב האישום נגדו נחשף מוקדם יותר היום, למשל, התחיל במשימות פשוטות כמו צילום מלונות באזור ים המלח והדרום, קיבל תמורה של 12,000 שקלים, ובהמשך קיבל משימות מורכבות יותר – מידע על חיילי צה"ל או צילום מתקנים ביטחוניים, כולל סידורי אבטחה של שר הביטחון ישראל כץ ולעיתים אף מידע פנימי על כיפת ברזל. המשטרה והיחידות המודיעיניות מדגישות כי עצם הקשר עם האיראנים מהווה עבירה, גם אם מדובר במשימות "קלות".
המומחים מזהירים: אין מקום למשחקים או להטרלות. כל פנייה של גורם זר מחייבת דיווח מיידי למשטרה. ניסיון להפחית את חומרת האירוע או להמעיט במשימות הראשוניות עלול להוביל לדרדור מסוכן ולמעשים שמסכנים את ביטחון המדינה.
