בראי הפרשה

האכילה ושתיה יכולה להביא את האדם לקרבה רוחנית

בכל מקום שמצינו 'אכילה ושתיה' בפסוקי התורה מדובר באכילה שקשורה להשראת השכינה במשכן ולעבודת המקדש

הרב אריאל שחר

ט"ז בחשוון תשפ"ו, 07/11/25 12:15

א+

א-

בברכת המזון של סעודות שבת קודש אנחנו מוסיפים את "רצה והחליצנו… והגם שאכלנו ושתינו חרבן ביתך הגדול והקדוש לא שכחנו וכו':

נוסח הוספת הברכה לא מובן וכי ביום חול אנחנו לא אוכלים ושותים ולמה אכילה ושתיה בשבת היא סיבה לשכוח את בית המקדש?

"וירא אליו ה' באלוני ממרא"

הלשון וירא הוא לשון של השראת השכינה כפי שמבוא כאן בפרשה וכן גם בהקמת המשכן: " כי היום ה' נראה אליכם" קדושת האבות המשיכה לקדושת המשכן וכאשר הוקם המשכן חזרה השכינה למקומה כפי שהייתה במשכן הצדיקים ורק אז באה גאולת מצרים על תיקונה ושלמותה.

וכלשון הרמב"ן שמחבר ומקשר בין קדושת האבות לקדושת המשכן: "כשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם, אז שבו אל מעלות אבותם, שהיה סוד אלוה עלי אהליהם, והם הם המרכבה, ואז נחשבו גאולים"

מהי קדושת המשכן?

המשכן היה מקום השראת השכינה אבל לא רק, הקורבנות ,המנחות והנסכים שהיו קריבין במשכן נתנו לאדם אפשרות לקדש ולהעלות את הגשמיות מחומר לרוחניות ולקדש את ה' יתברך בדברים הקטנים.

וכך גם אברהם אבינו קדש את החומר בעשיית ברית מילה וכאשר חיכה לאורחים להאכילם ולהשקותם ועל ידי כן להסביר להם שיש צורך בברכה להקדוש ברוך הוא.

זהו גם סודה של השבת: מצוות עונג שבת באכילה ושתיה, לאכול ולשתות לשם עונג שבת. להעלות את החומר אל הקודש בדיוק כמו בבית המקדש.

כאשר אנו זוכים להעלות את האכילה והשתיה ולקדש אותם אנחנו עלולים לרגע לחשוב כי לא צריך את הקרבת הקורבנות והשראת השכינה בבית המקדש שהרי אנו זוכים לעשות כן בכל שבת ושבת.

לכן יש צורך מיוחד להזכיר שוב ושוב בכל סעודה כי בשבת הגם שאנחנו מצליחים להיות רוחניים יותר אבל אנחנו מזכירים לעצמנו כי עדיין חסר בהשראת השכינה.

מסיבה זו למדים את איסורי שבת מבניית המשכן כי עניינם אחד: השראת השכינה על ידי אכילה ושתיה. בשבת על ידי עונג שבת ובמשכן על ידי הקרבת הקורבנות ואכילתם.

זהו גם העומק במעשה של "מלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין" מלכי צדק היה שם בן נח (נדרים לב) ומבאר רש"י: "רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו "

הרמז לא מובן למה דווקא כאן מלכי צדק הכהן מרמז על נסכים ולמה דוקא על נסכים אפשר היה לרמז על מצוות אחרות?

אלא שהאכילה ושתיה ביהדות יכולה להביא את האדם לקרבה רוחנית גדולה אם האדם מצליח לקדש את החומר וגם לעשות רצון ה'

מאידך גיסא אנו מוצאים אצל בני אהרון נדב ואביהוא: "ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו" האכילה והשתיה ביהדות יכולה לקרב את האדם אל הרוחניות ולקדש אותו ובתנאי שהוא זוכר את הקדוש ברוך הוא.

כמו כן אצל עשו להבדיל נאמר "ויאכל ויישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה" עשו ביזה לגמרי את המושג של אכילה ושתיה כדבר רוחני .'וגם כאן מוזכרים המשכן והמקדש:

עבודת בית המקדש הייתה אמורה להיות על ידי הבכורים וכן יהיה לעתיד לבוא, הביזיון של עשו לא היה רק כלפי הבכורה אלא כלפי רעיון המקדש והמשכן-העלאת האכילה והשתיה אל הקדושה, קוידוש העולם הזה בשביל העולם הבא.

בכל מקום שמצינו 'אכילה ושתיה' בפסוקי התורה מדובר באכילה שקשורה להשראת השכינה במשכן ולעבודת המקדש או לכבוד ולהתעלות כמו במלכי צדק והאבות הקדושים או בזלזול כמו עשו הרשע ושימוש לצורך אישי אפילו לצדיקים כמו נדב ואביהוא.

האור האלהי והקדושה הרוחנית שנתגלית על ידי האבות הקדושים, המשכן, המקדש, ועונג שבת מאירים תמיד, אנחנו רק צריכים להתחבר ולחבר וכך להתקדש.