התושבים סובלים ממחסור: "אין מי שיפנה את הזבל"

בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת, בראשות ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד), התריעו היום (שני) נציגי רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וחברות לפינוי אשפה מפני משבר מתמשך בענף פינוי האשפה, שעלול להביא לשיתוק השירותים החיוניים ברשויות.

ח"כ עטייה פתחה את הדיון באזהרה חמורה: "פינוי אשפה הוא שירות בסיסי והכרחי לתפקוד השלטון המקומי – לבריאות הציבור, לתחזוקת המרחב העירוני ולשמירה על איכות החיים. אנחנו מדברים על שירות חיוני ממש, לא על מותרות."

לדבריה, בשנים האחרונות נרשמה ירידה חדה בנכונות של עובדים ישראלים להשתלב במחלקות התברואה, וחברות הפועלות מול הרשויות מתקשות לגייס כוח אדם. על רקע זה הן מבקשות לאפשר העסקת עובדים זרים – אך כיום מקצוע פינוי אשפה אינו נכלל ברשימת המקצועות המותרים לעובדים זרים, בשונה מאיסוף פסולת למחזור.

עוד באתר:

לקראת ימים סוערים

מחאה מול כלא 10: ה'פלג' ותלמידי 'כיסא רחמים' התאחדו

נתי קאליש

השיעור המלא

לנגד עיניי הנדהמות; העשיר התחיל לצרוח על אשתו

הרה"ג מרדכי מלכא

עשה רושם

האודישן: העובד הסוציאלי שגילה את כשרונו כמלחין

המלחינים

צפו

הלוחמים ממשיכים למחוק את שטחי הקו הצהוב

קובי פינקלר

ראש עיריית אריאל, יאיר שטבון, תיאר את תמונת המצב הקשה בשטח: "אנחנו נאנקים תחת המחסור בפועלים, בעיקר ביישובי יהודה ושומרון. זה לא רק קושי תפעולי – זו גם פגיעה כלכלית ישירה בקופת הרשות. ככל שהחברות מתקשות לגייס עובדים, עלות פינוי האשפה עולה, ואנחנו נאלצים לספוג את זה."

במשרד להגנת הסביבה מודים לבעיה. אורי טל, נציג המשרד, סיפר: "אנחנו מודעים למחסור ופועלים לסייע. בזמן המלחמה נהגים רבים גויסו, ולכן הקמנו מאגר כוח אדם מיוחד. הצלחנו להעביר מעל 150 עובדים לחברות. במאמץ משותף – אפשר לגייס ישראלים גם לתפקידים האלה."

אולם בשירות התעסוקה מתעקשים שהפתרון כבר קיים – רק צריך להשתמש בו. משה יפרח, נציג השירות, הציג נתונים עדכניים: "במהלך השנה האחרונה קיבלנו בקשות לכ-8,000 עובדי ניקיון, ובשנתיים האחרונות השמנו 5,800 עובדים, בהם מעל מאה נהגים. אני קורא לבעלי החברות – תפנו אלינו, תעבדו איתנו, אנחנו יכולים לעזור."

מנגד, במשרד העבודה הזהירו כי הכנסת עובדים זרים עלולה לפגוע בעובדים הישראלים. מאיר דוד מהמשרד אמר: "אנחנו חוששים מזליגת עובדים זרים לענף פינוי האשפה. זה עלול לגרום לירידה בשכר ובריחת ישראלים מהענף – ובסופו של דבר לפגוע בתעסוקה המקומית."

גם בהסתדרות הביעו הסתייגות. אביתר חנן מההסתדרות הכללית החדשה טען כי הדיון חסר נתונים בסיסיים: "אף אחד לא יודע כמה עובדים מועסקים היום בענף, וכמה חסרים בפועל. לפני שמביאים עובדים זרים – צריך להציג נתונים, ולמצות קודם את האפשרות לגייס ישראלים."

במקביל, מנהלי חברות לפינוי אשפה שהשתתפו בדיון התריעו מפני קריסה מוחלטת של הענף. תומר טיירו, מנכ"ל חברת "טיילור", תיאר מצוקה חמורה: "אין לנו נהגים, אין מפעילי מנופים. לא מאפשרים לנו להעסיק פלסטינים, ובמקומות מסוימים כמו בסיסי צה"ל או תחנות משטרה – גם לא ערבים ישראלים. פשוט אין יהודים שמוכנים לעבוד באשפה. יש רחובות שבהם האשפה נערמת כי אין מי שיפנה אותה."

קובי גרשון, מנכ"ל חברת "נאות דורית", הוסיף: "אנחנו לא יכולים לגשת למכרזים בלי כוח אדם. אנחנו מפרסמים מדי יום – ואין כמעט פניות."

אזהרה חמורה במיוחד נשמעה מצד נירה סלומון מהשלטון המקומי, שהתריעה מפני השתלטות עבריינית על הענף: "אנחנו רואים כניסה של גורמי פשיעה לפינוי פסולת. יש כאן השתלטות של ממש. הכנסת עובדים זרים עשויה דווקא למנוע את המעורבות של אותם גורמים עברייניים."

חני כהן, סמנכ"לית החברה למשק וכלכלה בשלטון המקומי, הוסיפה כי בשל המחסור נוצרה תחרות פרועה בענף: "חברות פשוט גונבות נהגים אחת מהשנייה, כל אחד מנסה לשרוד."

בסיום הדיון, קראה עו"ד טל שביב, היועצת המשפטית של החברה למשק וכלכלה, לממשלה לנקוט בצעדים ממשיים: "אם רוצים לשמור על שירות חיוני – חייבים תמריצים. כיום עיריית תל אביב משלמת לעובד פינוי אשפה עד 25 אלף שקל לחודש, וזה עדיין לא מספיק כדי למשוך כוח אדם. המדינה חייבת להתערב."